חֲרוּזִים שֶׁל אֹשֶׁר

החיים...החיים היפים בשלל צבעים

אז כן...למרות שאנחנו בפברואר...עדיין חורף, אבל לפעמים..יש כמה ימי קיץ... גם בחורף

13 בפברואר, שבת, (לפני שבוע)

נוסעים לטייל במרחבי ישראל והפעם ממש התרחקתי מביתי .

היום לא אספר לכם על הרקפות,הכלניות,הצבעונים,האיריסים והעיריות שראיתי קל"ב, בשמורת זכרון יעקב גם לא על הים שלי, ולא על שלושת הנכדים המדהימים שלי,שהיו אתמול בערב בארוחת השישי והתמוגגתי כל כך ולא עוד כמה דברים נסתרים

היעד היה - דרום אדום והמכתש הקטן , עם קבוצה מדהימה של מורות וגננות.

השכמה מוקדמת והופ יצאנו לדרך, לשוקדה. מרבדים מרבדים של כלניות ראיתי מול עיניי ובאוזניי כאילו שמעתי את שושנה דמארי שרה את השיר "כלניות" בלבי שרתי איתה בדואט. משם נסיעה די ארוכה בדרך לא דרך אל המכתש הקטן, מכתש חֲצֵרָה, שהוא השלישי בגודלו מבין חמשת המכתשים בנגב.

שני שבילים עיקריים יורדים אל המכתש: הראשון הוא "מעלה עלי"

המגיע ממעלה עקרבים,השני מעלה חצרה

אתם יודעים, אני שמעולם לא מצאתי את הכור בכרכור, מצאתי אותו ב..דימונה עברנו דרך הכור הגרעיני ובשבילי פעם ראשונה שהייתי כל כך בדרום הרחוק. צעדנו לאורך נחל חצרה כשמסביבנו המכתש - סלעים גדולים בשלל צבעים חומים ושחורים ואדומים. פגשתי בפרחים שגם לא ראיתי מעולם בשמות מיוחדים כמו "בן אשכר" "חומאה" ציוצי צפורים נשמעו מכל עבר. כל כך יפה הטבע על שלל גווניו, וכן ההרים גבוהים יותר בדרך חזרה....לאחר ארוחת צהריים ועוד עצירה אחרונה לקפה ועוגה ממש עם השקיעה -

שמנו פעמינו הביתה עם המון חוויות מיום מקסים.

ועכשיו אשאיר מקום לתמונות לספר כמובן שצילמתי הרבה יותר..

פִּתְאוֹם בָּאָה אֵלָי הַשִּׂמְחָה

אוֹסֶפֶת אֶת נְקֻדּוֹת הָאוֹר

עוֹנֶדֶת חֲרוּזִים שֶׁל אֹשֶׁר

עַל לוּחַ לִבִּי .

נְחִילֵי הַשֶּׁקֶט בְּמִדְבָּר

מְלַטְּפִים פָּנַי וּשְׂעָרִי

מְרַחֶפֶת כְּפַרְפָּר אֶל הַפֶּרַח

חָשָׁה בָּרִפְרוּף שֶׁלְּךָ לְצִידִי

לְאֹרֶךְ כֹּל הַדֶּרֶךְ

וְ.....אוֹהֶבֶת.