ואף אם נדמה - לבמת הדיון על פי משפט של נלסון מנדלה

בארצות הברית שוטר הורג ילד שחור - הוא יוצא זכאי

ויש שאמרו "שחור אחד פחות".

ואצלנו - שוטר מכה חייל אתיופי

גם כאן, אשם החייל.

אנחנו - ארץ קולטת עליה מכל המדינות

"מדינת ישראל תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות"

כך כתוב במגילת העצמאות - אז כתוב.

סיפור של ילדה אחת את מספרת

ילדה אתיופית שכל כך רצתה להיות ישראלית, את השם המוזר וורקיאהט היא שינתה קראה לעצמה רקיע. אבל הרקיע שלה מכוסה בעננות כבדה של אפליה, והיא מחפשת את התכלת של תקווה.

שאלה שאלת יקירתי, איך נביא אהבה - אהבת חינם. פעם ידעתי את התשובה, נהגתי לראות בכל אחד - אדם ולהושיט לו את ידי, אבל כשפניתי לאחור, לא ראיתי הרבה שהולכים בעקבותיי. היום אין לי תשובה.

פעם אמרנו, הדור הבא יגדל פה, צברים בני כל העדות יהיו שווים, כולם ילמדו באותם בתי ספר יספגו את אותם הדברים.

דור הולך ודור בא - והאפליה עדיין כאן ולפעמים נדמה לי שהיא אפילו מתגברת, וחוסר הסבלנות רק מתעצם.

היום - אפילו יולדות מפרידים. ערביה לא תשכב ליד "בת ישראל כשרה".

אני מתביישת , כנראה שאיני בת ישראל כשרה.

מטלטל

כל כך נכון וכואב

נושא חשוב ביותר

יישר כוח!!

סוף-סוף גם אני יכול להביא דיעה על היצירה שלך. קודם כול אהבתי בגלל שאת כתבת, בנוסף שהכתיבה עצמה יפה, הנושא אוטנטי בכול דור רק השחקנים משתנים, לא חשוב הצבע חשוב הטעם. חוץ מזה אני אוהב אותך

כתיבתך נפלאה ומרגשת כאחד.

 מי ייתן ונרבה באהבת חינם - ובא לציון גואל.

 שבוע טוב ובשורות טובות.