עד מאה ועשרים

עד מאה ועשרים

מברכים אנו כלאחר יד:"עד מאה ועשרים"

והרפואה מממשת זאת בחלק מהמקרים.

האם לבעיות הכרוכות באריכות חמים אנו ערים?

ועושים הכל כדי להבטיח שהם יהיו מאושרים?

בל נשכח שזקנים לא ניחנו באון נעורים

ולעתים בקושי רב את עצמם הם גוררים,

דבר המחייב אותנו לתמוך בהם ולהיות מסורים

לדאוג לצרכיהם ולרווחתם בכל המישורים

אחרת יהיו חייהם מסכת ארוכה של מרורים

ומצפוננו יציק לנו בראותנו אותם מתייסרים

רצוי איפוא להקדים ארוכה טרם אמירת הברכה

פן נחטא באזלת יד ונמצא את עצמנו במבוכה.