ביום שלישי השבוע אני שרויה במתחם "אלונית" בצומת כרכור –עין שמר. באותו צומת קרה לא מכבר דבר מרגש כל אישה: פתחו שם מתחם חדש עם המון חנויות מפתות. כידוע כל אישה נמשכת לכאלו. חנות מפתה היא קצת כמו הזמנה לסקס. אבל בלי לבגוד בבן הזוג, אלא רק בחשבון הבנק.
אז החניתי את מכוניתי. סקרנית ומשתוקקת הלכתי לתור את "המפתות". אחרי סיבוב התרשמותי נכנסתי לאחת מהן וקניתי כפכפים (המוכרים בעברית רהוטה כ"קרוקס"). זוג אחד לנכדי הבכור עמית עוד זוג למי שיצא אחריו מרחם אותה אם, הלוא הוא עומר וכדי שיהיה מושלם קניתי גם לאישי היקר - חמודה אני...לא ככה?
כמנהגי לא יוצאת בידיים לא מלאות, אז קניתי גם שני כסאות לים שיהיו.
טוב, שמחה וטובת לב אני מניחה את הקניות במושב האחורי, נכנסת למכוניתי מתניעה. פתאום שומעת זבנג. כאילו חבטה. הסתכלתי סביבי ולא היה שום דבר שמכוניתי דרסה. איש לא צעק, אף חתול לא ילל בוכה על פציעתו. כלום! אבל חשבתי שכשומרת חוק עלי לצאת ולבדוק ביתר קפדנות אם לא פגעתי במשהו. כיביתי את האוטו,אספתי את המפתחות נעלתי את הדלתות השארתי את התיק והנייד במושב לידי ולא ראיתי דבר פגוע ליד או בין גלגלי מכוניתי.
עודי בודקת והנה ניצב לידי גבר ואומר בטון כועס "נכנסת בי!" מוזר היה הדבר בעיני, כי מכוניתי חנתה במסלול שממול לרכבו. אמרתי שיראה לי איפה פגעתי ברכבו. מכוניתו היתה שרוטה מאד אז שאלתי אותו איזו מבין השריטות נגרמו על ידי. הוא הצביע על מקום כלשהו בפגוש של רכבו ואמר "הנה פה חסרה חתיכת פלסטיק של האוטו שלי. היא היתה במקומה כשדפקת לי את האוטו"
הסתכלתי סביב המקום שבו לכאורה צנחה חתיכת הפלסטיק ולא היה שם דבר על הכביש.גם במכוניתי לא היה שום סימן של "נשיקת" מכוניות, אמרתי לו "מה זה? חתיכות פלסטיק שנופלות מאוטו, יש להן רגליים והן בורחות לחפש פגוש אחר?לא נשארות במקום?"
אז הוא שאל :"מה את מציעה שנעשה?" עניתי לו שלא יודעת. ושאני לא נכנסתי אף פעם באף אחד. חשב האיש רגע, ואמר: "את יודעת מה? תתני לי פיצוי של 50 שקל ונסגור את העניין".
עיצבן אותי האיש: "על מה לתת לך 50 שקל? ובכלל הרי לא נמצאת מלפני או מאחורי אלא בצד השני של הכביש אז איך יכולתי לפגוע ברכבך?"
חשב רגע האיש ואמר "אז תני לי את הפרטים". הסכמתי אמרתי לו שאין בעיה. נכנסתי למכוניתי כאילו לקחת משם את הניירות רציתי לטלפן לאישי כדי לשאול ממנו עצה.
ואז, בעמדו ליד חלוני ובראותי שאני מתכוונת לצלצל למישהו אמר "יאללה, סעי! לכי מכאן! עופי לי מהעיניים"
...ואז נזכרתי בכמה מקרים שסיפרו לי עליהם: בני בליעל מאשימים מישהו שפגע במכוניתם כשהלה יוצא מן הרכב מבלי לכבותו ומבלי להוציא את המפתחות הנעוצות בפתח ההתנעה, קופצים אלה לתוך המכונית ובורחים. גונבים אותה.
יאללה, נסעתי עפתי לו מהעיניים כ,עצתו" - וטפחתי לעצמי על השכם. על כך שהיה לי שכל לכבות את המנוע לאסוף את המפתחות ולנעול את הרכב לפני שהתחלתי לשוחח עמו. וואלה! איזו חכמה שאני! אמא שלי בטוח היתה גאה
נשארה לי רק חידה קטנה: אז מה היתה החבטה באוטו ששמעתי לפני צאתי ממנה ופגישתי עם האיש הלא נחמד הזה?
חשבתי שהאיש ראה אישה. אמר לעצמו:היא אישה ונשים הן היא פראיירית אז ננסה לסדר אותה. היא תצא מן האוטו אני אתפרץ לתוכו ואברח עמו. ככה אעשה די הרבה ג'ובות" הבנתי כי יתכן שקודם, כשנכנסתי למכונית אחרי הקניות והתנעתי כדי להתחיל בנסיעה - הלם במכסה תא המטען ,כדי שאחשוב כי פגעתי באיזה רכב.
איזה טמבל! לא חשב שעל בנות מכרכור אי אפשר לעבוד ככה.זהו סוף הסיפור שבאמת נעים הוא לא היה לי. מזמינה אתכם למתחם החדש של אלונית נחמד שם כמעט כמו בחו"ל ועכשיו אפילו פתחו את רולדין...אז תבואו לקפה ועוגה ולא לשכוח לכבות מנוע ולנעול את המכונית אם...במקרה מישהו יתן לכם חבטה...מאחור
