אני מקופח.

  אני מקופח. מאת זיגי בר-אור

בשנים האחרונות רבים הם

שנשפטים, נחקרים כחשודים

במרמה, גניבה ומה בעצם לא

הנמנים עם כל שכבות הציבור,

ראשי ממשלה, חברי כנסת,

אומנים, מנהלי בנקים וחברות,

קציני משטרה, ראשי כנופיות

והדיו יחסר לציין את כוווווולם.

ואני המסכן מקופח משום מה

הם לקחו את הכספים לעצמם

ואחריי אפילו לא עוקבים בכלל

אפילו לא שמים תמונתי בעיתון

ואף עורך דין לא מציע לי שרותו,

כן, אני מצהיר בגלוי, אני מקנא

וזו ממש אפליה הזועקת לשמים.

אני אפילו פניתי ליועץ הממשלה

וכתבתי לו מכתב ארוך ומפורט

וציינתי את כל העבירות שעשיתי

עוד בבית הספר על שהעתקתי

מזהבה שכנתי לשולחן מבחנים

ויותר מאוחר בחופה שיקרתי לרב

שאם אבגוד באשתי תדבק לשוני 

ולשוני נמצאת עד היום עוד בפי.

הוא הודה לי על הנכונות מצדי

ויבחן אפשרות שאיחקר באזהרה

כדי שלא תהיה אפליה בפושעים.

זה הרגיע אותי וכך לא אקופח

ויהיה לי הכבוד לשבת בתא אחד

עם גדולי האומה שיושבים שם

על עבירות ופשעים הרבה פחות

חמורים מאלה עשיתי בכל חיי

ותמונתי תתנוסס בכל בעיתונים.

וכך יעלם הקיפוח מהעולם הזה.