מה ההבדל בין 417 ל-419? + כַּרְטִיס אַשְׁרַאי - פרוזה שיר

תשמעו משהו משונה אבל גם "משונה=מצחיק": זה קרה לנו, בשבוע שעבר כאשר רחצנו בים המלח ואחר השתכשכות גם בבריכה ביקשנו לחזור לחדרנו שבמלון.

אבל לפני כן שאתחיל בסיפור:  האם ידעתם כי למפתחות של חדרי מלון יש כמה תכונות של רמזור? לא. לא ידעתם! אז כן. יש להם תכונות רמזוריות. הוא  מופיע  גם באדום וגם ירוק. צהוב אין לו. אבל זה לא משנה לגבי סיפורנו.

 כשאתם נוהגים בכביש מה אומר לכם הצבע הירוק? הוא מבהיר שהדרך פתוחה לפניכם. המשיכו בנסיעה. היכנסו לצומת. 
 האדום? מה תפקידו? הוא צועק עליך: "עצור! עצור! אל תמשיך! אסור! אינך יכול להיכנס לצומת.

ככה בדיוק המפתח לחדר מלון. כשהוא מסמיק. כלומר נעשה אדום. משמעות הדבר היא "מצטער,אורח יקר! אתה לא יכול להיכנס לחדרך. עצור!"

 אבל אנחנו לא באנו למלון בשביל להתעסק בדמיון שבין רמזור למפתח חדרנו. אנו היינו בטוחים שכמו בכל מקום מפתח נועד לפתוח דלתות.

אבל המפתח שלנו השתגע: היינו בים. שכשכנו. חזרנו לחדר. אני נועצת המפתח בומס! הוא נעשה אדום. מסרב פקודה. "לא אפתח ולא אפתח את הדלת – הוא מתגלגל מצחוק – לא אפתח! מה תעשו לי?"

אז שמואל, אישי הטוב ,ירד לקבלה לבקש שיעזרו לנו. הרי אנו עייפים ומתים להשתרע במיטה.החליפו לו את המפתח.

גם שאלוהו אם במקרה המפתח לא היה מונח ליד הטלפון הנייד. הסתבר  שמפתח חדר מקבל טראומה מן הנייד. כמו שסבא מקבל טראומה כשהנכדים באים לבקר אותו ובמקום לקשקש עמו הם דבוקים לנייד שלהם.

שעות אחדות אחרי התקרית הזו. שוב ירדנו לים. נהנינו. רצינו להיכנס לבית  הזמני שלנו במלון. אופפס! רמזור אדום! סליחה: מפתח אדום. למרות שלא היה מונח ליד הנייד. ושוב שמואל יורד לקבלה להחליפו במפתח אחר.

למחרת אחרי ארוחת הבוקר עלינו לחדרנו כדי להתארגן לקראת ירידה לים

 ניצבתי  ליד דלת החדר תוקעת את המפתח למקומו. הדלת מסרבת פקודה. לא נפתחת. והמפתח נעשה אדום. שמואל אומר לי לא נקי משמץ התנשאות גברית:"תני לי לנסות". הוא מנסה.  שום דבר!

ואז עצרו לידינו שני אנשי ביטחון ראו אותנו בסבלנו ושאלו אם אפשר לעזור. סיפרתי להם על ייסורינו ועל בגידת המפתחות.

הן חייכו ואמרו: אין בעיה. יש לנו מפתח מסטר. נעזור לכם. אבל אתם תצטרכו להראות לנו תעודה כלשהי שתעיד על זהותכם. השבתי להם שיש לי תעודה עלי . נענעו בראשם לשלילה ואמרו:"לא! אנו צריכים לראות תעודה בחדר!"

ידעתי שיש לי אחת כזו בארנק, אשר חיכה בכספת  פתחו לנו את החדר .אישי הלך לכספת להקליד את הקוד, כדי להראות תעודה מזהה ואני נוכחת בהפתעה!!! החדר שונה לגמרי מזה שלנו. הריהוט שונה. מושלכים בו בגדים ונעליים שאינם שלנו. הו! מי גוד! צעקתי בלבי  -נימה "מה עשו לנו בחדר ומה עשו עם כל הדברים שלנו.

 יצאתי  החוצה ושגיליתי את פתרון החידה: טעיתי בחדר! ובמקום לנסות לפתוח את דלת חדרנו שמספרי  419, ניסינו להיכנס לחדר 417

התפרצתי בצחוק שאלו מה קרה? אמרתי שאני טמבלית וטעיתי בחדר. הוספתי שאיזה מזל היה, שלא נכנסנו לחדר שבו על המיטה מתעלס זוג באהבים. איזו  בושה הייתה!

כדי לגמור את הסיפור אומר שהסוף היה  טוב. הלכנו לחדרנו הכנסתי את המפתח  הדלת נפתחה והחדר קיבל אותנו בחיבוק נחמד.

 נכון שזה סיפור מצחיק? לא זה לא מצחיק בכלל. כי לא הבנו איזה שד תוקף  אותנו ועושה לנו כל הזמן  אדום ברמזור או שהוא שולח אותנו לחדר של אחרים. הכל בגללי.

עכשיו אני צוחקת. שם לא הבנתי מה  קורה אתנו מדוע חדרנו  לא רוצה לקבל אותנו...

.אנחנו כבר אחרי זה...אבל כל פעם כשאני נזכרת שבעלי הלך היישר לכספת מבלי לראות ש"תפאורת" החדר שונה....אני מתגלגלת מצחוק ובעלי יודע כבר שנזכרתי ב...סיטואציה - 
וזה הביא אותי לשיר על ...כרטיס האשראי

כַּרְטִיס אַשְׁרַאי

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן
בּוֹגֵד בִּי הַזִּכָּרוֹן,
נִצֶּבֶת אֶל מוּל הַכַּסְפּוֹמָט
הַכַּרְטִיס נִקְלָט
"נָא הַקִישִי סִיסְמָה"
אֲבוֹי !
הִיא שְׁגוּיָה.
מְנַסָּה בַּשֵּׁנִית
וּבַשְּׁלִישִׁית - 
הָאוֹצָר נִבְלַע.

לְמוּל הַמַּחְשֵׁב,
מְנַסֶּה בַּעֲלִי
לְהִכָּנֵס לְמִסְפָּר הַחֶשְׁבּוֹן,
מַקְלִיד סִיסְמָה,
הִיא שְׁגוּיָה
כָּךְ גַּם בְּפַעַם שְׁנִיָּה.
בַּשְּׁלִישִׁית - 
כְּנִיסָתוֹ נֶחְסַמָה
וּפִתְאֹם,
נוֹתַר כִּסֵּא רֵיק
אֲבוֹי!
בַּעֲלִי נִבְלַע
אֶל תּוֹךְ הַמַּחְשֵׁב.