ביחד שוב

בְּיַחַד שׁוּב

נסים פרנקו

אַהֲבָה שֶׁיָּדַע עָלְתָה שׁוּב

דָּבָר אֵינוֹ חָשׁוּב

מֵאֲשֶׁר יַחְדָּיו שׁוּב!

סָבַר שֶׁכְּבָר אָבוּד, וְשׁוּב

לֹא שָׁקַט בְּלֹא מָנוֹחַ

הַמַּהֲמוֹרוֹת בְּחַיָּיו הָיוּ

לְבִלְתִּי נְשׂוֹא, מֵאָז עָזְבָה

הָיְתָה פָּרָשַׁת דְּרָכִים מַכְאִיבָה

לֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְהַחְלִיט, לֵילוֹת

אֶת פָּנָיו הֵלִיט

בְּכָל בּוֹקֶר הָיָה פָּחוֹת אוֹר

אַכְזָבוֹתָיו עָמְדוּ בַּתּוֹר

לִבּוֹ צָנַח כְשָׁבִיט לֹא

הוּמְתֶּקוּ הַיָּמִים, לֵילוֹת

סִבְלוֹ סָפַר, שֶׁקֶט

נַפְשׁוֹ הוּפַר.

הַיּוֹם, לִבָּה אֵלָיו חָזַר

הֵם יַחְדָּו שׁוּב

אֵינוֹ תָּר –

דָּבָר אֵינוֹ חָשׁוּב.