כוכב אחד בודד

אי שם, במעמקי השמיים השחורים, מנצנצים להם אין סוף כוכבים.. זוהרים, שומרי סוד של אלפי שנים, כולם כאחד, כולם שווים. אבל.. כוכב אחד, כוכב קטן אחד, כוכב נופל. מרוחק מכולם... שונה, מיוחד.. הוא נופל.. בחשכה האינסופית.. מתרחק משאר הכוכבים, שעוד מנצנצים.. הוא נופל, הוא לבד... הכוכבים הזוהרים מנצנצים בהאזהרה, אל תיפול לחשכה! הישאר עימנו! אל תירא! אך הכוכב עקשן, את מטרתו איתר, הוא לא יפסיק, ולא ירתע, הוא לא יקשיב לעצת חבריו, עיוור לסכנה. והכוכב נופל.. הרחק הרחק... אבד דרכו, ונעלם במעמקי החשכה... לבד, לבד...