שירים

שֵׁם

שֵׁם

נוֹשֵׂאת אֶת שְׁמִי, מַשָּׂא כָּבֵד- כְּשַׂק עַל גַּב שֶׁל יְהוּדִי-נוֹדֵד

כְּעֵד-מַזְכֶּרֶת לַחֶרְפָּה, לִשְׁנוֹת גָּלוּת-שִׂנְאָה צְרוּפָה

כְּזָכָר לְאָבִי וּלְזֵכֶר חֲבֵרָיו שֶׁנִּמְלְטוּ בְּטֶרֶם סְתָו

לְזֵכֶר הַסַּבִּים, לְזֵכֶר הֲסָבוֹת שֶׁלֹּא דָּרְכוּ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת

וְלֹא הִצְלִיחוּ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ -דֹּב -נוֹתָר רַק חוֹב

שָׁמוּר בַּלֵּב,  מַנְחִיל מַשָּׂא- אֶת  זֵכֶר, מֶכֶר הַמִּכְסָה-

הָרִשְׁיוֹנוֹת לְאֶרֶץ- אוֹר- לִבְנוֹת, לִסְבֹּל, וְגַם לִבְחֹר

כֵּיצַד יַנְחִילוּ לְתָמִיד- הַיּוֹם, מָחָר וּבֶעָתִיד,

זִכְרָהּ שֶׁל חֹסֶר הַבְּרֵרָה: זִכְרָהּ שֶׁל קְהִלָּה שְׁבוּרָה

לְלֹא סַבִּים, לְלֹא סָבוֹת, לְלֹא אַחִים וַאֲחָיוֹת

שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לַעֲזֹב מֵאֶרֶץ- דֹּב, מֵאֶרֶץ- אוֹב

לֹא נִמְלְטוּ לְיִשְׂרָאֵל, לֹא בָּא לָהֶם וּלְצִיּוֹן גּוֹאֵל...

אֲנִי נוֹשֵׂאת בַּגַּאֲוָה שֵׁם-גָּלוּת מִתּוֹךְ תִּקְוָה

שֶׁלַּדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרַי אַנְחִיל מַתָּת: הַשָּׂגוֹתַי!

שֵׁם אֵינֶנּוּ קֶבֶר, יָד- לֹא לְמֵת. לְאַף אֶחָד.

הוּא מַהוּת, לֹא זִכָּרוֹן אֲשֶׁר נִשָּׂא בִּמְלוֹא חָרוֹן

יֵשׁ לִבְחֲרוֹ רַק בְּיוֹם  שֶׁבּוֹ נִגְלָה לָנוּ חֲלוֹם:

אֶרֶץ שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה, לְלֹא כִּבּוּשׁ אַךְ עִם תִּקְוָה

בָּהּ הַסַּבִּים וְהַסָּבוֹת יְבִיאוּנוּ בְּבֵרוּר לִרְאוֹת

שֶׁהֶעָתִיד הוּא הֲכָלָה- זוֹהִי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:

מֵעָבָר שֶׁבּוֹ נִזְרָע עָתִיד נִלְמַד אַחַת וּלְתָמִיד

שֶׁאֵין עָתִיד לְלֹא פְּשָׁרָה. זֶה הַמְּחִיר. זוֹ הַתְּמוּרָה

אֲשֶׁר עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם כְּדֵי לִשְׂרֹד כְּעַם שָׁלֵם.

כָּךְ זֵכֶר הַסַּבִּים וְזִכְרוֹנָן שֶׁל הֲסָבוֹת

יִפְקַח עֵינֵינוּ שֶׁחָדְלוּ  מֵרְאוֹת.

תגובות

גלי צבי-ויס / אֲנִי נוֹשֵׂאת בַּגַּאֲוָה שֵׁם-גָּלוּת מִתּוֹךְ תִּקְוָה / 18/10/2016 23:10
בשן / פשרה / 19/10/2016 06:06