תורת האלכסון

תורת האלכסון.

- "אולי תישארי?"

- "אולי כדאי שלא..."

- "הרי את יודעת, שלא טוב היות האדם לבדו..."

- "אז תפנה קצת מקום..." את אומרת, "תזוז קצת לקיר..."

ושניכם נדחקים לביחד שביר.

במרחב הגדול של בקעת הסדין,

צפוף קצת יותר

כשנגמר לו המין.

בגבעות הכרית, המפלס די נמוך,

את הסיגריה של אחרי,

הדלקת הפוך.

ופתאום את שומעת,

"קצת קשה לי לישון..."

ובדממה את יודעת

על תורת האלכסון.

את מתלבשת בשקט,

פתאום הוא שם לב,

הוא מפשיט מחדש

ונצבט לך הלב.

סיבוב אחרון,

עוד פריקה של אשמה,

את הולכת הביתה עם הרגשה ישנה.

זאת לא אשמתך,

זאת גם לא אשמתו,

לפעמים אתה יודע, "מוטב האדם לבדו..."