פוסטים

השמיים שלי אולי שחורים, אבל הם שולחים לי סימן-גם עכשיו.עברו ימים רבִּים מאז, ורק היום הגיע אליי אותו סימן מיוּחל.מישהו וודאי ירצה לקחת את שיש לי לתת..

אז אני מסתובבת לאחור ומשנה כיוון, בעוד הענן האפור שלי מדָדֵה אחריי.אני מגיעה אז לשוק, עומדת בין הדוכנים ומקימה אחד קטן עבורי. אני מביטה מסביב, בין כל הצבעים היפים האלה. העין הריקה שלי לא מצליחה למלא עצמה בכל-כך הרבה שמחה, ובכל זאת אני מנסה לקלוט, וכמה שיותר.

היום יפה היום, השמיים מעל לאנשים בשוק כחולים כל-כך. והאנשים,רבִּים ומחייכים, הולכים ומסתובבים בין דוכן לדוכן-רוצים לקנות. מולם,בכל דוכן,עומדים מוכרים רבִּים, צוחקים וצועקים.כל אחד מציע את שיש לו ומנסה למשוך אותם אליו עם מבצעים ומתנות.

ואני? אני סתם עומדת.רוצה לצעוק,אבל אין לי קול. רוצה להציע את שיש לי, לחפש איזה קונה..

"אין אצלי מבצעים,"אני רוצה להגיד, "אצלי זו מחירה חד פעמית..".

והענן האפור שלי מביט בי, מוחה דימעה קטנה מלִחְיִי הסמוקה.

אז אני משתדלת חזק, ובקול חלוש אומרת, "מישהו צריך אהבה?"

תגובות

הוצאת ספרים

יצירות אחרונות

סדנאות דרך המילים

דוכן לאהבה [מונולוג]

תגובות

הוצאת ספרים

יצירות אחרונות

סדנאות דרך המילים

דוכן לאהבה [מונולוג]

תגובות

התחברות