הענפים שעלו מן האפר

עליזה יקרה,
השיר שלך מקבל עוצמה מטלטלת במיוחד כשמבינים את הרקע שמאחוריו , האדמה החרוכה איננה רק דימוי, אלא מציאות כואבת שנצרבה בלב כולנו מאז השבעה באוקטובר. בתוך החושך הזה הצלחת לגעת ברגע האנושי והמרגש שבו משפחות שכולות חוזרות אל המקום, נוטעות עצים חדשים ובוחרות בחיים למרות הכול.

הענפים העולים מן האפר הופכים אצלך לסמל של תקומה אמיתית , לא שכחה, אלא צמיחה מתוך השכול והכאב. יש בשיר עדינות ואיפוק שמעצימים עוד יותר את המסר: גם אחרי חורבן גדול, השורשים נשארים חיים, והלב ממשיך להצמיח ירוק.

שיר קצר, מדויק ומלא תקווה ישראלית עמוקה.

לילה טוב ושקט

שמוליק

שמוליק יקר

************

קראתי אתמול כתבה ענקית על נובה,

מצאתי עצמי כותבת ...

קשה לקלוט את מה שקרה

ב- 7 לאוקטובר ... בלתי נתפס.

תודה להתיחסותך לשירתי שמוליק

לערב רגוע

עליזה.

מרגש שירך, הסימבוליות אשר בעצם נטיעת העץ מבקשת לסמל את החיים, המשכיות ושורשים עמוקים באדמתנו.  

השורשים עדיין חזקים

ומבקשים לצמוח ... להתפרץ

בירוק של תקווה ...

אנחנו עם חזק 

וההמשכיות לקיומנו כעם

פשוט מתבקשת ...

תודה גלי יקרה על מילים

חיבוק לערב נעים

אוהבת תמיד

עליזה.

עת זמן, שחור מפוייח יצמיח ירוק, ישלח פאורות לכל עבר. מחורבן לתקומה. סימן חיים. תודה רבה לך עליזה היקרה, המשך יום טוב. שלא נדע נופלים ופצועים. אמן ואמן.

לבריאות היער, להתחדשות, לפינוי מקום ליצורים [צמחים, עצים] חדשים לגדול בו.

השיר שלך מרפרר חזק ל"אוד מוצל מאש", לטקסטים שנכתבו בעקבות השואה.

שיר יפה

זו שואה על כל המשתמע ...

מהרס וחורבן

תבנה התקומה.

שורשינו כעם יהודי

חזקים,

דבר לא יעצור אותנו ...

עצים חיים כסמל

להמשכיות.

תודה אריק להתיחסותך לשירתי.

ערב שקט לכולנו !

נוגע וכואב

רק שדות ירוקים ושלווה

תודה יקרה

מהשריפה