נורמן היקס היה האדם הכי משועמם בעולם.
אולי בעצם יותר נכון להגיד שהוא היה האדם עם העבודה המשעממת ביותר בעולם. לפחות לדעתו. התואר הרשמי שלו בעבודה היה "ראש מחלקת קסנו-ביולוגיה בחטיבת המחקר של נאס"א ויועץ מיוחד לנשיא בנושא קסנו-ביולוגיה", שנשמע מרשים מאוד עד שחושבים על זה רגע. בעצם משמעות התואר היא שהוא ביולוג שמתמחה בביולוגיה שנמצאת מחוץ לכדור הארץ - אלא שלא הייתה ביולוגיה מחוץ לכדור הארץ.
בכל יום היה נורמן מגיע למשרד, אומר שלום לשומר בכניסה ומעביר את התג בחריץ הדלת למשרדו הקטן, מפעיל את המחשב המיושן יחסית שסוכנות החלל ראתה לנכון להקצות לו, ועד שהמחשב יתחבר לרשת המידע של הסוכנות היה נורמן הולך למכונה בקצה המסדרון וקונה לעצמו חטיף שוקולד.
במכונה היו ארבע שורות ובכל אחת שמונה תאים, ומכיוון שכמה מהם היו תמיד ריקים היו בסך הכל עשרים וארבעה סוגי חטיפים. בגלל שנורמן היה משועמם כל כך, החל נורמן לבחור את חטיף הבוקר שיקנה באותו היום לפי תבניות שהלכו והפכו להיות מורכבות יותר ויותר, ולמען האמת בחירת החטיף הפכה להיות החלק הכי מאתגר מחשבתית במהלך יומו. כרגע נורמן היה שקוע בתבנית שנסמכה על תנועת הפרש על לוח השחמט בהנחה שאסור לו לשהות בתא הנוגע באחד הקצוות אם נגע באחד הקצוות בשלושה הצעדים האחרונים. היום התבנית הובילה אותו לקנות חטיף שקדים מצופה שוקולד, כך שהיום לא יהיה אבוד לחלוטין.
נורמן חזר למשרד והתיישב ליד המחשב. הוא נכנס לתיבת הדואר שלו והוריד את הקובץ שנשלח אליו כל לילה.
תפקידו הרשמי היה לעבור על קובץ המדידות היומי שנשלח לכל מחלקות המחקר והכיל את כל המדדים על הכוכבים שנמצאו כרגע תחת בדיקה. תפקידו של נורמן היה לעבור על הנתונים ולסמן באיזה כוכב יש סיכוי למצוא חיים, ואיזה סימנים יש לחפש כדי להוכיח או להפריך את הטענה.
כבר לפני כמה שנים נורמן לקח קורס ערב בתכנות בסיסי ובנה תכנית מחשב קטנה שקיבלה את הקובץ, בדקה אותו אוטומטית וכתבה את קובץ התשובה. ההרצה לקחה בין שלוש לשש דקות, תלוי בגודל הקובץ. לאחר ההרצה שלחה התוכנה את התשובה חזרה למנהל המחקר בעצמה ברגע שנורמן העביר את כרטיסו ביציאה, כך שלא יראה כאילו נורמן לא היה עסוק בעבודתו.
הוא חזר למחשב במשרדו הקטן וקרא ספרי קומיקס באינטרנט עד שהיום נגמר.
נורמן היה כל כך משועמם, וכל כך בטוח שלעולם היא לא תשתנה, עד שאפילו היה משאיר את הזימונית הקטנה שקיבל מהחברה במשרד, והיה מכבה את הנייד שלו כשהיה מגיע הביתה.
אבל למחרת, היום לא עבר כמו עוד יום רגיל. כשנורמן הגיע למתחם הוא מיד שם לב לבלגן. אנשים רצו ממקום למקום, אוחזים בערמות מסמכים ובתיקיות חומות. בשער הכניסה עמדו שלושה חיילים חמושים וקצין חמור סבר שבדק את כרטיס הזיהוי של נורמן דקה ארוכה לפני שסימן לחייליו לפתוח את השער עבורו.
נורמן נכנס לבניין ועלה לקומה השנייה כדי להגיע למשרדו, אך כשנכנס אליו היה משרדו הקטן ריק לחלוטין. אפילו הפוסטר הקטן עם תמונת החתול האפור שקנתה לו בחורה שיצא איתה פעם נעלם. הדבר היחיד שהיה בחדר היה פתק תלוי על הקיר, נושא את הלוגו הכחול של סוכנות החלל, שבישר לנורמן כי משרדו הועבר בשלמותו לבניין וודוורד החדש, קומת המרתף, וכי הוא מתבקש להתייצב שם מיד כשיגיע.
נורמן צעד במהירות לעבר הבניין החדש, והעביר את כרטיס הזיהוי שלו - שעד עכשיו מעולם לא פתח דלת כלשהי בעלת חשיבות כלשהי במתחם - והדלת נפתחה מיד. נורמן נכנס למעלית וירד לקומת המרתף, אך לא הצליח לדמיין מדוע הזיזו את משרדו לבניין החדש והיפה, או מדוע הכל נעשה במהירות שהיתה כל כך לא אופיינית לארגון.
כשנפתחה דלת המעלית נורמן הופתע מעוצמת הרעש והמראה. המרתף כולו היה אולם אחד גדול, שהיה מלא כולו שולחנות עבודה שאנשים רבים ישבו לידם, עבדו על המחשבים שלהם, הדפיסו דוחות והעבירו אותם לעבר בימה גדולה שהייתה בקצה הימני של האולם, על הבימה היה שולחן עבודה גדול, מלא מסמכים ודוחות, ודלת שהובילה למשרד אחורי בעל קירות שקופים, שנורמן יכל לראות בבירור שהכיל את הריהוט ממשרדו הישן הקטן.
ראש הסוכנות וכמה מבחירי ההנהלה עמדו על הבמה הגדולה וכשראו את נורמן סימנו אליו לחבור אליהם בתנועות ידיים נמרצות.
נורמן הופתע מאוד אך צעד אליהם בזריזות, טיפס את ארבע המדרגות אל הבמה והתקבל בלחיצות ידיים רבות מכל חברי ההנהלה שהיו על הבמה. ראש הסוכנות היה האחרון ללחוץ את ידו. נורמן לחץ את ידו ושאל מה קרה שמשרדו הועבר לכאן.
"מה, אתה באמת לא יודע? התחזיות שלך צדקו בדיוק, נורמן. הדוח שלך הוביל לבדיקת ירח קטן במערכת שמש אחרת, ועליו מצאנו את אלה." המנהל העביר לנורמן תמונה גדולה, ובה נראו בבירור כמה יצורים מוזרים בעלי ארבע רגלים ושתי ידיים שהסתיימו באצבעות מרובות מפרקים, אחד מהם אוחז במקל גדול, וכולם לבושים במעיין חגורות בעלות שובל שכיסו את החלק האמצעי של גופם הכפוף והאפור. סביבם היו כמה צמחים מוזרים שכמותם לא ראה נורמן מעולם, אך ברור היה כי היו שם לפחות כמה סוגי צמחים ואלי אפילו סימנים לצורות חיים נוספות ברקע - אולי אפילו ציפור! או שהיה זה רק כתם על העדשה, היה קשה לראות.
"זאת המחלקה החדשה שלך" אמר לנורמן מנהל הסוכנות בחיוך. "מחלקת קסנו-ביולוגיה של אדם אחד בבירור אינה מספיקה יותר". הוא פנה אל שאר המנהלים. "אני מצפה לדוחות התקדמות מכולם עד ארוחת הצהריים היום, ולא לשכוח, על כולם לקרוא את הדוחות של כל האחרים ולהעביר אותם לנורמן לבדיקה. זהו יום גדול, רבותי, בואו נפיק ממנו את המירב!"
מנהל הסוכנות ושאר המנהלים פנו איש לדרכו, ונורמן נשאר המום על הבמה, שהחלה להתמלא באנשים מהמחלקה החדשה שלו, שחיכו להעביר אליו דוחות ולבקש ממנו הנחיות להמשך המחקר.
ולנורמן היקס לא היה משעמם יותר עד יומו האחרון.
