ואז בא / סיפור קצר

ואז בא

ואז בא אותו השקט שאחרי ההתפרקות, שאחרי לחישות האהבה החרישיות והמילים המלטפות והמחניפות שאותן היה אומר רק לה, וכל כך קל וטבעי ונוח היה לו ללחוש לה אותן באותם רגעים, וכשבאו הרפיון והשקט, מלמל לאוזניה עוד כמה מהמילים הטובות, והיה מתרפס ומתכווץ ומעדיף שלא תמשיך ללטף אותו ולומר לו כמו תמיד שהיא אוהבת אותו ומאושרת מאוד שהוא נהנה אתה, וכל אותן מילים שקודם לשקט כל כך נעמו לו והעצימו את גבריותו,  נשמעו לו עכשיו כנדנוד נשי נדוש וחסר טעם, אולי לא ממש כך אבל בהחלט קרוב לכך, והרגיש שהוא רוצה לנוח עוד קצת על שדיה שקודם חפן ונישק ארוכות, או לצדה, ואחר כך לקום ולהתלבש ולצאת משם מה שיותר מהר ולנסוע הביתה, ולא ראה בהתנהגותו כל פגם באהבתו אליה.

והיא, כהרגלה באותם רגעים רצתה את קרבתו ושלא יתנתק ממנה, וליטפה את תלתליו, וקרבה את שפתיה לשערו, ובחלקת ראשו  שתחמו ידיה הטביעה נשיקות שדי הציקו לו, ולחשה כהרגלה: "רק עוד כמה דקות." והוא כהרגלו התיר ברכות את ידיה ממנו, מתנער ממנה בעדינות, וקם מהמיטה, כשהוא משווה לדבריו נימת צחוק, שתקהה תחושה אפשרית של עלבון: "יאללה, לכי להתרחץ." 

ובלית ברירה קמה והלכה לכיוון חדר האמבטיה בהפריחה לעברו חיוכי ילדה מאוהבת בפעם הראשונה, ושם, קודם שהתקלחה, נהגה לעטוף את ראשה במגבת, מתקינה לעצמה מעין מגדל מלופף שימנע משערה להירטב, והוא היה בא אחריה, וכשבא וראה את ספירלת המגבת שמגנה על שערה נהג לצחוק צחוק מלא, כל פעם מחדש, משום שהיא באמת הצחיקה אותו בתחפושת הזו שעל ראשה.

ואז, כשלא היה מגורה, יכול היה להבחין שעורה כבר אינו עור של בחורה צעירה ודליות של ורידים בולטות פה ושם בירכיה ושוקיה, ושדיה אף שמלאים הם ועדיין מקרינים רעננות, נוטים כבר לאבד משהו מזקיפותם שבוודאי אפיינה אותם לפני שנים, ותלמים, רובם עדיין דקים ורדודים, חורצים את צווארה, סנטרה, מצחה ואת חלק פניה בו נפגשות השפתיים ומתחילות הלחיים. ובכל זאת היא יפה.
וקודם שהתלבש, בחן את עצמו היטב במראה, ובדק בקפידה אם הופיע צמיג שומן סביב מותניו ובטנו כבר אינה שטוחה, האם נוספו לו שערות לבנות בראשו והאם כתפיו מוצקות וידיו שריריות והרפיון לא פשע בהם.

ואחר כך היו יוצאים והוא היה מחזיר את המפתח לפקיד הקבלה במלון ואומר לו: "תודה ולהתראות."