שירים

רשת

זריחות התמלאו בי

מילאו חדרים נשכחים בגוף

הטעינו מצברים.

הסופה החזקה שבאה

מחקה מפרשים באופק ,

העצב יצא לשוטט ברחובות 

חשופים מאדם.

עוד יבואו ימים של נועם וחיבה

. ברשת בלתי נראית.

העצב ייבלם לו

ויבולע במלתעות הזמן.

תגובות

גלי צבי-ויס / העצב יצא לשוטט ברחובות / 12/01/2017 20:36
גליה אזולאי / שירך מלא אופטימיות. "ה� / 13/01/2017 00:11
אילנה בר שלום / רשת / אסנת אלון / 13/01/2017 09:49
אהובה קליין / אסנת היקרה / 13/01/2017 12:10