מַסְלוּל חַדָּשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                          

 מַסְלוּל חַדָּשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מִשְׁתַּדֵּל וְלֹא מַצְלִיחַ,

הַצְּפִיּוֹת מִדַּי גְּדוֹלוֹת.

מְנַסָּה וְגַם מַשְׁקִיעַ,

יֵשׁ עַל מָה עוֹד לַעֲבֹד.

הַרָּף אֲשֶׁר הִצַּבְתִּי,

גָּבוֹהַּ כָּךְ נִרְאֶה.

הִשְׁתַּדַּלְתִּי וְעָמַלְתִּי,

לֹא הִגַּעְתִּי לַקָּצֶה.

צְפִיּוֹת לָכֵן הִנְמַכְתִּי,

לַמְּצִיאוּת אֲנִי נוֹחֵת.

עַל הַיַּעַד שֶׁקָּבַעְתִּי,

לֹא כְּדֵי לְ"הִתְאַבֵּד".

הַיְּכֹלֶת דֵּי מֻגְבֶּלֶת,

וַאֲנִי לֹא כָּל יָכוֹל.

לֹא רוֹאֶה כָּאן שׁוּם תּוֹעֶלֶת,

לְבַדִּי לָשֵׂאת בָּעֹל.

אֲנִי מֵרִים יָדַיִם,

וּמוֹדֶה בַּכִּשָּׁלוֹן.

לֹא מֶדַלְיָה מַגִּיעָה לִי,

אֲנִי רָאוּי לְאוֹת קָלוֹן.

אוֹמְרִים, "אֵין כִּשָּׁלוֹן

אֶלָּא מָשׁוֹב לִצְמִיחָה".

בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָּה,

מְחַשֵׁב מַסְלוּל חַדָּשׁ.