ירושלים שלי

יְרוּשָלַיִם שֶלִי,

אֵיזֶה שִיר אַשִיר עָלַיִךְ

בְּאֵילוּ מִלִּים אַתָאֵר אוֹתָךְ

לִכְבוֹד יוֹם חַגֵךְ, בָּמֶה אֲבַרְכֵךְ?

קְדוֹשָה אַתְ לְכָל הָעָמִים

רַבִּים חוֹשְקִים  בָּךְ

מִיוֹפְיֵךְ וּמִזוֹהָרֵךְ נִפְעָמִים

מְבַקְּשִים לִכְבּוֹש לִבֵּךְ.

עִם הַזְרִיחָה  עֲטוּפָה אַת בְּאוֹר שֶל זָהָב

וּבֵין הָעַרְבָּיִם צִבְעֵי הַשְּקִיעָה  עוֹטִים הַרַרַיִךְ

פָּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיוֹת צִלְצוּלֵיהֶם מְנַגְנִים לָךְ

בְּבָתֵי הַכְּנֶסֶת תְּפִילָה נוֹשְׂאִים עֲבוּרֵךְ .

לְרַגְלֵי כּוֹתֶל מִבֵּית מִּקְדָשֵךְ

מְבַקְּשִים  הֲמוֹנִים לְהִתְפָּלֵל, לִשְׂמוֹחַ  וְלַכּוֹתֶל לְנַשֵּק

בְּרֶגֶש וּבְיִרְאָה לִטְמוֹן  בֵּין סְדָקִים פֶּתֶק

שֶיָבוֹא הַשָּלוֹם וְחַיָיל לֹא יֹאחַז  עוֹד בְּיָדוֹ נֶשֶק .

 בָּאָה הָעֵת בָּךְ יִשְׂרְרוּ הַשֶּקֶט וְהַשָלְוָה

זֹאת בְּלִבִּי תְּפִילָה וְתִקְוָה.

אַת עִיר כֹּה מְיוּחֶדֶת

 יְרוּשָלֵם, אֶת כֻּלָם הֱיִי  לְעַם אֶחָד מְאַחֶדֶת.

שְׂאִי אֶת מְלוֹא הַבְּרָכוֹת, יְרוּשָלַיִם שֶלִי.
בְּיוֹם שִׂמְחָתֵךְ הַרִימִי רֹאש וְהִתְהַדְרִי.
הַלֵּב עוֹרֵג, יוּצֵא אֵלָיִךְ בְּנֶפֶש חֲפֵצָה,
עוֹטֵר לָךְ זֵרִים  עַל פִּסְגוֹת הַתְּהִילָה.