פגישת מחזור

במסדרון הכניסה העוטה לבן 

רשמו אותי ל"מבחן" פקידות המזכירות,

תוך כדי בירך מנהל המפגש, מחייך ברוב סמכות

ושכנעני כי אגש אל תוך חלל האירוע.

מבחוץ חדרה, בקרירות, רוח,

נברשת מרהיבה של בדולח הפיצה

אור של נגוהות,

בשלב זה נוצרו אצלי ציפיות גבוהות

זאת על אף שטרם הופעת בציבור ,

הנחתי כי "תדפקי" איחור, הלא את מלכת המחזור, 

בינתיים נכנסתי לאולם עם הקומץ שהקדים,

התערבבנו, התמנגלנו , חייכנו, צחקנו,

הזכרנו נשכחות, שכחנו זיכרונות,

חיכינו לשאר "הכוחות", פזלתי לצדדים.

פנטזתי על כיבוש של יעדים,

התרוצצנו מכאן לשם ומשם לכאן

רקע חולי סופק על ידי עציצי האולם.

המתנתי לך בדריכות, אספתי תובנות אחת לאחת.

ברצף חידשה אתי קשר "ילדה" 

שפעם בעטה לי בברך,

היא שבה לסורה כי כעת , על הדרך,

היא העירה לי שגם דרכי החדשה אינה מקובלת,

אז לפתע צמחה לי בברך יבלת.

נברשת הבדולח שלחה קרן בוהקת

אל מזנון מיוחד מלא במגשים של כיבוד מכובד,

מצלמה תקתקה וחתיכה רדפה פיסה

הכל לטובת חידוש הרצף המשקף מקום מיוחד

שאכלס אנשים מצוינים המקיימים מאמץ לא אופייני

להנעת תהליכי הגשמה אישיים

ולתפארת שירות האומה .

אולי חלמתי חלום יוצא דופן

אבל בכל אופן המשכתי להמתין בציפייה דרוכה,

בשלב מתקדם ביקשתי להתעדכן

בפרטיה של חבורת הבנות שהיו אוחזות

צלוחיות עם סלט,

ספרתי בלב כמה שניות, אולי עד שלוש

ואז לפתע הופעת, עם כתר על הראש.

כולם, כולל כולן, בהו בך בקנאה.

מאום אצלך לא השתנה ,

נותרת הכי יפה וכל כך חכמה,

חייכנית ומשוחררת, משדרת

בטחון עצמי וכל כך קלילה,

לא איבדת טיפה וגם הערב

מיד תפסת את מוקירייך בידך האחת

ובשנייה כיוונת אליך ללא הרף את תנועת ההמונים.

התקשיתי להפנים, לבי החסיר פעימה

והתעלם מהסכנה הכרוכה בכך נוכח גילנו המתקדם

היית ונותרת המלכה הבלתי מעורערת

עם חיוך של שיניים צחורות המעלה ומוריד

דמעות בעיניים שלי המתבוננות

שוב הותרת עדת מתבגרים מהורהרת

ונבחרת של בנות סוערות.

בינתיים הסתיים הפרק,

פסעתי בכשל ברך אל מסדרון היציאה לשם חדרה שוב

הרוח הקרירה.

מנהל האירוע רב הסמכות, "פקידות המזכירות" ואני

החלפנו שוב חיוכים וברכות

"מסרתי" את "טופס המבחן" ונפרדתי מכולם בהבטחות,

הרגשתי כבסיומו של טיול שנתי, סחוט,  צרוד ומאובן

אך הבנתי... שעמדתי במבחן.