שירים

כְּשֶׁרֶגַע אֶחָד מֵטִיל צֵל אָפֹר,
וּמְבַקֵּשׁ אֶת הַכֹּל לְכַסּוֹת בִּדְאָגָה,
אֲנִי מְסָרֶבֶת לִסְגֹּר אֶת הָאוֹר,
וְלֹא מְוַתֶּרֶת עַל חֶסֶד שֶׁל רֶגַע.

הַיּוֹם הוּא קַנְבָס רְחַב יָדַיִם וְלֵאֶה,
וְגַם אִם הַכֶּתֶם מַשְׁחִיר אֶת הַדַּף,
אֲנִי לֹא צֹובַעַת אֶת כָּל הַתְּמוּנָה
בִּגְלַל שֶׁהַלֵּב לִפְעָמִים קְצָת עָיֵף.

תָּמִיד אֲנִי שׁוֹמֶרֶת פִּנָּה בַּצְּדָדִים,
מָקוֹם נְקִי מִסְּעָרָה וּמִכְּאֵב,
לְהוֹסִיף עוֹד צְבָעִים וּגְוָנִים חֲדָשִׁים,
לִזְרֹעַ עוֹד טוֹב שֶׁיִּכְבֹּשׁ אֶת הַלֵּב.

כִּי דִּמְעָה שֶׁזָּלְגָה בַּשָּׁעָה הַשְּׁמִינִית,
לֹא תִּמְחֹק אֶת הַצְּחוֹק שֶׁיָּבוֹא בַּתְּשִׁיעִית,
הַשֶּׁמֶשׁ תִּמְצָא אֶת סְדָקֶיהָ תָּמִיד,
וְהַטּוֹב עוֹד יַפְצִיעַ בִּנְחִישׁוּת וּבִלְעָדִית.

אָז אַשְׁאִיר אֶת הַפֶּתַח פָּתוּחַ לִרְוָחָה,
לְחִיּוּךְ מִזְדַּמֵּן, לְמִלָּה מְנַחֶמֶת,
הַיּוֹם הַזֶּה עוֹד יִסְתַּיֵּם בִּבְרָכָה,
כִּי לַטּוֹב הָאֲמִתִּי אֲנִי תָּמִיד מְיַחֶלֶת.
~

לִפְעָמִים הַיּוֹם שֶׁלִּי נִסְדָּק בִּגְלַל רֶגַע אֶחָד. מִלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ, מַחֲשָׁבָה שֶׁהִתְגַּנְּבָה, אוֹ סְתָם עָנָן חוֹלֵף שֶׁמְּאַיֵּם לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם. קַל כָּל כָּךְ לְהָרִים יָדַיִם, לָתֵת לַצֶּבַע הָאָפֹר לִזְלֹג עַל פְּנֵי כָּל הַשָּׁעוֹת, וְלוֹמַר: "הָלַךְ הַיּוֹם". אֲבָל אֲנִי בּוֹחֶרֶת אַחֶרֶת.

אֲנִי מַבִּיטָה בַּיּוֹם שֶׁלִּי כְּעַל שָׁטִיחַ שֶׁל רְגָעִים. וְאִם חוּט אֶחָד נִפְרַם, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁכָּל הַיְרִיעָה אֲבוּדָה. אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמֹק, וּמַצִּיבָה גְּבוּל.
אֲנִי אוֹמֶרֶת לָרֶגַע הַקָּשֶׁה:
"מֻתָּר לְךָ לִהְיוֹת, אַךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לָגַעַת בְּמָה שֶׁעוֹד לֹא נוֹלַד".

אֲנִי תָּמִיד מַשְׁאִירָה פֶּתַח קָטָן, סֶדֶק שֶׁל אוֹר, פִּנָּה נְקִיָּה וּשְׁמוּרָה בַּלֵּב.
אֲנִי שׁוֹמֶרֶת מָקוֹם לַטוֹב. לְחִבּוּק מַפְתִּיעַ, לְצַחֹק שֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר פִּתְאֹם,
לְחֶסֶד קָטָן. כִּי הַחַיִּים רְחָבִים מִכְּדֵי לָתֵת לְצֵל חוֹלֵף לְנַהֵל אֶת הַיּוֹם כֻּלּוֹ. תָּמִיד יֵשׁ עוֹד מָקוֹם לְעוֹד קְצָת טוֹב.

תגובות