זכרון מפסח מבית אבא-לבמת הדיון

פסח בילדות רחוקה

 זכרונות כדרכם צפים ועולים,,והנה זכרון מפסח

כבר אחרי פורים מתחילה התכונה וההתכוננות לפסח,

מתחילים בניקיונות,

הכל יוצא החוצה כל פינה וכל חור מתנקים היטב,

הקמח נקנה במקום מיוחד והוא מאוחסן במקום מבודד ,

כמה ימים לפני ליל הסדר נאפות המצות של פסח ,נארזות ונשמרות.

הבית מריח מניקיון ואחר כך מבישולים

הגיע ליל הסדר, כולם לבושים חגיגי ומסובין ליד השולחן,

הרגע שהכי זכור לי הוא הרגע בו הילדים יוצאים החוצה,באמצע קריאת ההגדה,

דופקים בדלת,נשמע קול מבפנים ששואל-מי אתם? 

אנחנו בני ישראל,עונים הילדים,

נשאלנו שוב-מאין באתם? עונים: ממצרים,

שאלה אחרונה:לאן אתם הולכים ,וכל הילדים עונים יחד-לירושלים.

נפתחת הדלת וכל הילדים נכנסים בשמחה פנימה וחוזרים לשולחן.

אבא שלי היה יושב ובחיקו האפיקומן ואנחנו הילדים ,היינו צריכים לגנוב לו אותו,

אחרי שאבי נפטר בשיבה טובה,

אמא שלי הביאה לנו את כל ההגדות של פסח.

וגם את ההגדה שאבי הקריא בה., כשהילדים גדלו והתחילו לקרוא,קניתי עוד הגדות באותו נוסח,  של יהודי עירק, וכל פעם שהתרחבה המשפחה קניתי עוד

עד שיש מספיק כדי שלכולם יהיה אותו הנוסח,

גם לאשכנזים שבתוכנו,

בעלי מנהל את הסדר בדיוק כמו שאבי ניהל,

אפילו יש לנו את  הזרוע , זרוע אמיתית של עגל, שאבי הביא איתו מעירק ובירך   עליה כשהוא מקריא את הקטע,

"הוציאנו ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה",

 היה מרים את הזרוע גבוה שכולם יראו אותה.,

היא שמורה אצלנו יחד עם ההגדה המיוחדת שהביא עימו ושאר  ההגדות מבית הורי.

כל ליל סדר אני מרגישה כאילו אבא שלי יושב בראש השולחן עם הבגד הלבן שלו ומנהל את הסדר.

אבא רשומה זו מוקדשת לך שהיית ואתה עדיין איתנו כל חג.