שירים

דמעות / אילנה בר-שלום

דמעות
דמעות החבושות מגבעת,
נובעות מילדות קסומה.
טלאי על החולצה,
תמונת צנחן שנפל.
רוצה לברוח, להתנתק.
גופה נוקשה, חסר סכוי.
שביעות רצון, זעזוע ולעג.
גמגום אחרון, זה
הזמן לרדת מהבמה.
דוברת אנגלית, רוסית,
יפנית -
כותבת עברית, עד הקץ.
מתעוררת בבוקר בהיר,
מתעלה מהשתיקה
לתת לאהבה את המילה
האחרונה.

מה מגוחכת החמסה,
כשלאלוהים עינים
בכחול-לבן.

"כל הזכויות שמורות"

תגובות