משואה לתקומה/עידית אורדן

יְדֵיהֶם שֶל הַשֹוֹרְדִים וְהַגִבּוֹרִים ,

אֶלֶה  שֶאֶת הַתוֹפֶת שָׂרְדוּ וְנִמְלְטוּ לְיִשְׂרָאֵל,

יָנִיפוּ   את דֶּגֶל הַלְאוֹם , הוּא דֶּגֶל  מוֹלָדְתָם.

יָנִיפוּ בְּגַאֲוָה בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם

בְּיָּדַיִם אֵלוּ בְּחֶדְוָה יַעֲבוֹד כָּל יוֹגֵב

אֶת אַדְמַת מוֹלָדְתוֹ מִמְטוּלָה עַד הַנֶּגֶב

בְּיָדַיִם אֵילוּ יֹאחַז כָּל חַיָל יִשְׂרָאֵלִי שֶלָנוּ בַּנֶשֶק

לְהַגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי כֹּל אוֹיֵב אֲשֶר בְּמוֹתֵנוּ חוֹשֵק.

לֹא עוֹד כָּצֹאן הַמוּבָל לַטֶבַח.

נֵדַע כֻּלָנוּ שֶמְדִינָה זוֹ לָנוּ עַד עוֹלָם שַיֶכֶת

גַּם אִם מְדִינָה אֲחֶרֶת את עֵינֵינוּ מוֹשֶכֶת

כִּי כָּעַסְנוּ וּמָאַסְנוּ וְיָרַד מְעָט קָרְנָהּ וְחִנָהּ

עָבוּרֵנוּ רַק יִשְׂרָאֵל הִיא לָנוּ הַמְדִינָה.

לָנוּ אֵין עוֹד אֶרֶץ אַחֶרֶת

רַק הִיא לָנוּ נִשְאֶרֶת

כִּי לֹא נֵדַע אֵיךְ וּמַתָי תָּקוּם שוּב עָלֵינוּ מְדִינָה.