כמו מסע בזמן

בחלוף שנים,

כמו  נשאר  דבר

מרחש היותך

מקימורי גופך, בהתמתחך עם שחר

מצליל קולך המתפנק - מתפהק

לתה שחרית

היית לי אהבה עתירת גשם

עת נסענו בדרך היין בטוסקנה

והכרמים כמו גחנו אלינו

מברכים ומזמינים

יודעי סוד

כמו עת,

הדפנו  מצחקקים את שער הברזל החלוד

אור היום דעך לאיטו

והאדמה הייתה לנו מצע תשוקה

ועדים

רק אלוהים ושמים

לעיתים, בימים אלה

אני חושב לפעמים

כי רגבי עפר מצע האהבה

עדיין בי

כמו אלה שיהיו

אולי-

במקום מנוחתי.