המלצרית שמטה מגש

המלצרית שמטה מגש

במסעדת האלפיון

היא לא הייתה מיומנת,

שברי ציוד, לגמרי חדש,

הקפיצו אנשי צוות

בני המעמד העליון,

היא לא הייתה מאומנת

ולכן רסיסי מזון שגורלו נחתם

הפכו את המתחם

ממוקפד למקושקש,

סועד נרגש חש

לסייע באיסוף נפולת המגש,

נוצר מפגש בין זוגות

עיניים לא ממוקדות, מהורהרות ,

כתפיים הפכו שחוחות,

שניות נקפו, ארוכות, של אלם

בטרם תגובת השרשרת,

גברת מגונדרת פלטה צווחה

ש"חילצה" את המלצרית מההלם

מנהל המשמרת ניגש, נרעש

"איך המרגש?" געש.

היא שמרה על רצינות של סבר

כשהתבוננה בגבר

ואז קלטה את רסיסי המסעדה

שנתזו לכל עבר, מעכלת גם ששמטה

מגש חם/ כבד, נושא כל טוב

אל חיקו הקר של סועד

וששברי כלי "על" בעיצוב

שיוו לחולצתו גוון חדש.

צלילותה החדשה יצקה בה

עכירות של חשש.

לפתע, משומקום,

בחלל המשובש

של מסעדת "השף העליון"

ריסס הסועד במלל אלגורי

את שברון "מגש הכסף" ההיסטורי,

את המנהל הנרעש

המשיל ל"הוזה" מדינה הכושל בנבואות

"זה מתסכל, יש כאן מוסר השכל,

ציפינו כי הארץ תשקוט

אך אימוץ קודים זרים

הביא לקיטוב מעמדות,

קריעת חללים ברצף

וניפוץ פנסים של תקווה,

אז קיבלנו מגש של כסף

אך המוגש בו, למרבה הדאבה,

התנפץ לרסיסים."

המלצרית שמטה מגש?

אולי קיבלנו סימן שהגיע הזמן

להתגייס, כולנו, עכשיו, ממש,

לתהליך של בנייה מחדש?