צדפים שאספנו

אמש שבתי לחוף הצדפים

אדם מיושב, משב של רעננות

הציף לי את דמותך ,

נזכרתי בילדותך שליטפה את ילדותי,

זכרתי את השעות הקסומות שצברנו

בחוף הים הבתולי של ראשית המדינה

את החול הרך שנשא בהכנעה טורים

של צדפים בגוונים מגוונים אותם הייתי

מצמיד לאוזניי הקטנות, לשמיעת אוושות 

הצופנות סודות ים

ויותר מכך, את הד קולך

אמש שבתי לחוף הצדפים

ספינות עלומות בקו האופק חשפו

רסיסי השתקפות אור שמש

שהזכירו לי את דמותך ,

הן הזכירו גם ימים של מצילים עבדקנים קצרי מכנס

שידעו כבר אז את מלאכת הכריזה, גם של פנס בודד

שהאיר ארמון בחול הטהור החף מזפת

שהפך לטירת נדל"ן שולטת חוף

ודלי קטן עם כף פלסטית שהפכו לכלי

קיבול לקוביות קרח וכפית זהב מעוצבת

במדינה שמתלבטת לילות כימים האם לדגול 

או לא במסרים שוויוניים.

עם השנים שלח אותנו הגורל לקצוות שונים,

פנס הזיכרונות התעמעם ולא זכרתי

האם היו עינייך בורקות בעניין.

כן היה לי ברור כי כבר מזמן חלפו ימי התום

על שפת הים הכחול ונותר רק להתפלל

כי מהחול יצוץ עוף אגדי

שישיב לנו את ערך העזרה ההדדית.

אמש שבתי אל חוף הצדפים

הצמדתי לאוזני צדף בגוון של פז

ואז שמעתי , חף מעיוותים,

את הד קולך מאז.