הנסתר והגלוי

צנועה ומסודרת

מאחורי מסכה מסתתרת

שופעת בטחון

לא רוצה לישון

בתוכה סיפור חיים עשיר

ממש מקיר לקיר

מחלה ממארת

לאן היא ממהרת?!

בעל חולה

הפלא ופלא!

רוצה להספיק

הכאב מעיק

הלק על הציפורניים

והעיניים?!

בעד עצמן מדברות

סביבה חברות

פורים אצלה הוא כל השנה

למצפונה נאמנה

יש המון מה ללמוד מהקבלה. הארת עיניים בזווית הראייה הזו. אכתוב על כך בהקדם.

שבת שלום יקרה ותודה על הנושא הנפלא הזה,

גלי

זמן

איני קוראת מחשבות

לא יודעת לשוחח עם שדים ורוחות

מכירה רק מה שעיני רואות

אט אט חודרת עמוקות.

בראשית, ניבטת אלי החזות,  הכסות

בעודי מאפשרת לזמן לחשוף רבדים ושכבות

כל העת מתבוננת בעיניים הגלויות

מבקשת מהן לחדור מבעד לשלל ההסתרות.

ללא חשש או פחד אני מגיעה פתוחה להיכרויות

מאפשרת לזמן לגלות לי נסתרות.

לעתים אני נוחלת אכזבות

עם הזמן מגלה את הטעויות

אך לפעמים נפעמת לחיוב מהתוצאות

והזמן הוא פקטור, כך בפתיחות ללא תחזיות מוקדמות.

מרים יקרה, בדרך הביתה במטוס,

החלטתי שהכי טוב לנצל את הזמן זה לכתוב שיר לנושא שהעלית. וזה מה שהעלה עטי.

בְּרִיטֶס אֶנְרִיקְס*

מול כס האינקויזיטור

רועדת ומפוחדת נערה עמדה

למשפט,

את אביה ראתה בוער

והאש הייתה גדולה

גם אחיה על המוקד עלה

ורק היא נותרה.

כשהכס שאל אותה על אמונתה

אמרה -

כי תורת משה אינה תורתה

השבת אינה קדושה בשבילה

ובימי הצום אינה צמה...

לא האמין לה האינקויזיטור

שעל הכס ישב

ואל הכלא השליך אותה.

שמונה שנים חלפו

שמונה שנים בכלא נמקה

בְּרִיטֶס אֶנְרִיקְס שוב מול הכס עמדה,

רזה פצועה מעונה

אל האינקויזיטור בגלימה אדומה

היישירה מבט.

וכעת -

בִּקְשָה להוד קדושתו

את האמת להגיד.

היא תגיד לו

כי אלוהים הוא אחד

והוא – אֲדוֹנָי

היא תגיד לו -

שבתורת משה היא דבקה תמיד

שמונה שנים לא שינו דעתה...

כשאל המוקד הובילו אותה

היא זקפה קומתה

רצתה להזכר 

את ששמעה מפי אביה בטרם נשׂרף

את מה שלחש אחיה במסתור

לפני שבתהלוכת 'אוֹטוֹ דֶה פֶּה' – צעד,

אבל כל שזכרה היה – אֲדוֹנָי.

כשהאש ליחכה את העצים

אחזה ברגליה

ועטפה את גופה,

בכיכר העיר 

זעקה גדולה  

נשמעה  

אֲ ד וֹ נָ י !!!

ונשמתה של אשה יהודיה

נשמת בְּרִיטֶס אֶנְרִיקְס

אל השמיים עלתה

אל מול כסא הכבוד באה

ו...