חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים שֶׁכָּמְהוּ

חֲלוֹמוֹת עַתִּיקִים שֶׁכָּמְהוּ / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

******************************

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְהַחֲשֵׁכָה נַעֲשֵׂית

רַכָּה, רַכָּה, כְּמֶשִׁי,

נִדְלָקִים נֵרוֹת הַכּוֹכָבִים

וּמְאִירִים בְּחִיוְורוֹנָם פַּאֲתֵי שָׁמַיִם.

כְּשֶׁרֵיחַ הַגֶּשֶׁם מְרַקֵּד עַל

עַלְוֹות הָעֵצִים,

הֵן חוֹזְרוֹת אֵלַי, הַצִּיפּוֹרִים

שֶׁמְּקַנְּנוֹת בִּי כְּבָר שָׁנִים

אֲרֻכּוֹת, שָׁנָה, שָׁנָה,

בְּאֲדִיקוּת שֶׁל חָצַב פּוֹרֵחַ.

הֵן מְקוֹשְׁשׁוֹת זִרְדֵי

רְגָשׁוֹת שֶׁהִצְהִיבוּ

עַל מַרְבַדֵּי שַׁלֶּכֶת

שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי לָהּ,

הֵן בּוֹנוֹת קֵן אַהֲבָה

עַל עֶדְנַת לְבָבִי,

לְעֵת עֶרֶב, כְּשֶׁגַּעֲגוּעִים

חוֹפְרִים תְּלָמִים, תְּלָמִים,

אֲנִי מְפַזֵּר מְלוֹא הַלֵּב,

חוֹפְנִים שֶׁל פֵּרוּרֵי אַהֲבָה

נְדִירִים וּמְיוּחָדִים

כְּמוֹ שֶׁסָּבָתִי יָדְעָה לְפַזֵּר,

הִיא מִתָּמִיד הִקְפִּידָה

עִמִּי וְאָמְרָה-

שֶּׁאֵין לְקַמֵּץ בְּפֵרוּרֵי

אַהֲבָה לַצִיפּוֹרִים

הַנּוֹדְדוֹת, כִּסְגוּלָה

לְאוֹשֶׁר מִתְמַשֵּׁךְ

וְהָיְיתָה מֵרַכֶּכֶת אֶת

הַפֵּרוּרִים בִּדְמָעוֹת רַכּוֹת

וּטְהוֹרוֹת שֶׁזָּלְגוּ בֵּין

קִמְטֵי חִיּוּכָהּ,

אֲבָל יוֹפְיָיהּ לֹא סָר

לַמְרוֹת הַשָּׁנִים וְרִפְיוֹן

הַמִּלִּים הַמִּסְתַּחְרֵר

בִּלְשׁוֹנָהּ.

אֲנִי חוֹלֵם עָלֶיהָ חֲלוֹמוֹת

עַתִּיקִים שֶׁכָּמְהוּ,

נִסְחַף עַל יְדֵי

רוּחוֹת הַזְּמַן,

נְשִׁיקוֹת קְטַנּוֹת

עֲטוּפוֹת בְּרֵיחַ

נְעוּרִים

שֶׁלֹּא אֵדַע

עוֹד.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

16/11/2016