לא בחרתי עוד שם

*****האם יש לזה עתיד להמשך?

דינה אישה כבת שישים נראתה טוב תמיד מטופחת ומסודרת .

ישבה בחדר ההמתנה על כיסא שעמד מבודד משאר הממתינים .

ראשה מורכן כלפי מטה ועל פנייה  ניכר הלחץ .

רק לפני שנתיים נפטר בעלה משה שלו הייתה נשואה  ארבעים שנה  שחלה במחלה קשה והיא ושני ילדיה הבוגרים, עברו תקופה לא פשוטה ואת כל זמנם הקדישו לסעוד את אביהם לירון בן 24 לומד עריכת דין זאת השנה השנייה ואפרת בת ה22 שעובדת כמזכירה במשרד נדל"ן במרכז העיר .

ובשביל לא להעיק עליהם לא סיפרה על מהלך ביקוריה אצל הרופא ועל הבדיקות שערכה ,וכשנשאלה תרצה את זה כבדיקות שגרתיות שאופייניות  לגילה .למזלה היא תפקדה והייתה עצמאית ולא מפונקת  ותמיד  חיוך נסוך על פנייה .

בעודה שקועה במחשבות קראו בשמה לגשת לחדר 143 –

את ד"ר גרוס –רופא משפחה ומתמחה באונקולוגיה הספיקה להכיר שבעלה חלה .

"שלום ד"ר גרוס "

"מה שלומך דינה "

אני בסדר

 רוצה לשמוע ממך למה זימנת אותי "

שבי בקשה

בבדיקות הדם שערכת לאחרונה נמצאו ממצאים לא תקינים ,

דינה החלה לנוע בכיסאה וידה החלו לרעוד כמעה

מה זה אומר שאלה דינה בקול מאומץ

חשד ללוקמיה

נדע  בבטיחות רק אחרי שתעבירי MARI  ועוד בדיקות נוספות ,

ומאחר שהגילוי  בא מוקדם נוכל לטפל ביעילות .

בימים הקרובים תקבלי זימון לmari  .

דינה נפרדה מד"ר גרוס שכל העת בפן האנושי ניסה להרגיעה .לפני צאתה לרחוב ביקשה מפקידת הקבלה שתזמין עבורה מונית

מחשבה על לקרא לבנה או בתה לא עלתה בדעתה באותו הרגע .

השעה הייתה אחרי שתיים שנכנסה הביתה ופנתה אל המטבח היא החלה להוציא ירקות והחלה להכין סלט יקרות בעוד סיר בשר הצלי כבר היה על הגז באש נמוכה .

את השיחה עם הרופא דחקה הצידה ,בעוד נשמע קול טריקת דלת

שלום אמא הגעתי

דינה ניגבה את ידיה הרטובות במגבת וניגשה לחבק את לירון

"מה שלומך לירוני כך נהגה לקרא לו בחיבה

אני בסדר אמא רגיל לומדים ,מבחנים ובערב עובד במלצרות

אבל עזבי אותי איך את?

הכול טוב

אמא דיי  אני מרגיש על פנייך שאת מסתירה דבר מה 

מה קורה?

הכול בסדר אמרתי ,

וניגשה להוציא צלחת ומזגה את הבשר והאורז ,

שב לאכול לירון

ואת לא אוכלת ?

כן  ,אני כבר יושבת

תתחיל  לאכול שלא יתקרר .

בהניחה  את קערת הסלט על השולחן

בתיאבון.

@איריס לוי \כל הזכויות שמורות.

 22.5.17