אֲבִי הַיָּפֶה

אֲבִי הַיָּפֶה / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

**********************

וְכוֹאֵב אוֹתְךָ, בּוֹכֶה

לְתִפְאֶרֶת,

תְּעוּקַת חַיַּי תְּמַלֵּא

שִׁמּוּרֵי לֵילוֹתַיי,

דְּמוּתְךָ בָּהּ צְלוּלָה,

לוֹאֶטֶת אֵלַי -

אַתָּה אֲבִי הַיָּפֶה,

אֲבִי יְפֵה

הַנֶּפֶשׁ.

בַּיּוֹם בּוֹ, שָׁבוּ

הָרוּחוֹת לְחוֹלֵל

רִיקּוּדֵי מָּוֶות

בְּנִיגּוּן חֲלִילִים

וַאֲנִי, יָרַדְתִּי עַל בִּרְכַּי

וְשָׁכַבְתִּי עַל

מַצָּע אַבְנֵיךָ הַקַּר,

לְחַמֵּם בְּגוּפִי

אֶת נִשְׁמָתְךָ,

בְּקוֹלִי, מְמָרֵר בִּבְכִי,

לִבִּי שׁוֹתֵת,

מִתְבּוֹסֵס בְּעַצְבוּת

לֶכְתְּךָ.

דְּמוּת צַלְמִי, בְּצַלְמוֹ

נִבְרָא,

אַךְ מַבָּט עֵינָיו בִּי,

נוֹתַר כְּשֶׁהָיָה-

כְּמוֹ אָמַר בְּעֵינָיו,

אֶלֶף מִלִּים-

בְּהִירוֹת וְרַכּוֹת,

עֵינָיו מְחַפְּשׂוֹת

בִּי נֶחָמָה,

עֵינַי דּוֹמְעוֹת

אוֹתוֹ.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

25/9/2016