שכית חמדה

שְׂכִיַּת חֶמְדָּה

נסים  פרנקו

מַבָּטוֹ נָח עַל מִרְבָּץ רַקָּפוֹת

מַשָּׁב קַל הִרְעִיד

בְּשִׁבְתּוֹ כָּךְ רֵיאוֹתַיו שׁוֹאֲפוֹת

וְעַפְעַף הֵנִיד

בְּפִיו הַפָּעוּר נָטָה לִבְלוֹעַ

יוֹפְיוֹ שֶׁל רֶגַע

אֵי-שָׁם מֵרָחוֹק טִרְטֵר מָנוֹעַ

טֶבַע עִם פֶּגַע

לֶחָשׁ לְעַצְמוֹ קָסוּם הַמַּרְאֶה

עַד לְהִטָמַע

עָב קַל בָּרָקִיעַ אֵינוֹ נִרְאֶה

אֶת לִבּוֹ שָׁמַע

"אַנָּה נֶחְפַּזְתֶּם יְמֵי נְּעוּרַי

הַיּוֹם אַתּוּרְכֶם

גְּשׁוּ עַדַי נָא הַמְתִּיקוּ מְרוֹרַי

וְאוֹדֶה לָכֶם"

שְׂכִיּוֹת חָמְדָה בִּקְּשׁוּ תָּרוּ עֵינַי

אַחַת לְפָנַי

רַחַשׁ הַטֶּבַע הוּא שַׁי לְאָזְנַי

הָאוֹר עַל פָּנַי.