בַּיִת לָךְ בָּנִיתִי

בַּיִת לָךְ בָּנִיתִי / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

**************************** 

בַּיִת לָךְ בָּנִיתִי, בְּלֵב הָעֵמֶק,

עִם בִּדּוּד לְעֶצֶב וְחַלּוֹן לְתִקְווֹת,

שָׁם, אַתְּ מְהַלֶּכֶת עִם הַצְּלָלִים,

בַּשְׁבִילִים שֶׁבֵּין לַיְלָה לְיוֹם,

אוֹסֶפֶת גַּעְגּוּעִים אֶל שַׂק הַשָּׁנִים,

יָפָתִי, רְחָבַת הַלֵּב וְקַלַּת הָרֶגֶל

גַּעְגּוּעֵי גַּעֲגוּעִים סָבִיב לָךְ.

רוּחַ, נוֹשֵׂאת אֶת תְּמוּנַת הָאֶתְמוֹל,

אֶת הֶמְיַת הַחֲלוֹם וְשִׁירוֹ,

קוֹלוֹת הָעֵשֶׂב יָשִׁירוּ לָךְ אֲהוּבָתִּי,

עַל עֵמֶק, עַל כִּנֶּרֶת וְגוֹלָן.

מַה יָפִים הַמֶּרְחָבִים,

מְנַצְנְצוֹת בָּם הַתִּקְווֹת.

צְלִיל קְסָמִים נוֹתַר בֵּין הֶהָרִים

דוֹאֶה עִם הָרוּחוֹת,

וְאַתְּ, צִפּוֹר נַפְשִׁי,

הָיִית לְרֶגַע רוּחַ,

יָצַרְתְּ מְחוֹל פרְפָּרִים

בְּגּוּפִי.

בַּלַּיְלָה, רְעַמֵי הַבְּרָקִים,

נִגְּנוּ בְּאָזְנָי כְּצְלִיל עוּגָבִים,

מַנְגִּינוֹת נִפְלָאוֹת,

שִׁירָתוֹ שֶׁל אֱלוֹהִים.

וַאֲנִי יוֹדֵעַ, רַק

חוֹם שְׂפָתַיִךְ

יְנַחֵם לִי

עוֹד זְרִיחָה.

בַּיִת לָךְ בָּנִיתִי,

בְּלֵב הָעֵמֶק.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

18/12/2016