הַנָּסִיךְ הַיָּפֶה

הַנָּסִיךְ הַיָּפֶה / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

*********************

עֵת עוֹלֶה חִיּוּכוֹ

וְהֵאִיר וְזָרַח

עָלַי כַּשֶׁמֶשׁ-

בְּקָצֵהוּ שֶׁל

יָם הַחַיִּים

הַסּוֹעֵר.

הַנָּסִיךְ הַיָּפֶה הַזֶּה

מְדַבֵּר,

וְנִרְעַד הָאֲוִויר

לְמִילִּים,

הָאֲדָמָה פּוֹעֶמֶת

בִּפְסִיעוֹתָיו,

יַלְדּוּתוֹ הַצּוֹחֶקֶת

מִתְרוֹצֶצֶת בֵּין

רַגְלָי.

כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה,

עוֹדוֹ מְמַלְמֵל קוֹרֵא

בִּשְׁמִי: סַבָּא,

סַבָּא,

וְאֵינִי יוֹדֵעַ לָמָּה

מַשֶּׁהוּ בִּי

מִתְבַּקֵּעַ לִבְכּוֹת

אִתּוֹ.

מִכְחוֹל טוֹבֵל

מַעֲדַנּוֹת בְּאוֹשֶׁר,

נִיגָּר לוֹ

הַלֵּב,

מְצַיְּרוֹת הַדְּמָעוֹת

אַהֲבָה.

וַאֲנִי, חִבּוּק

רַק רָצִיתִי

כָּזֶה שֶׁשּׁוֹבֵר

אֶת הַלֵּב.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן

1/10/2016