איך שהזמן עף ביעף

איך שהזמן עף ביעף /עידית אורדן-   28/06

פתאום היום ממרום  שנותיי אני מגלה  

שהשנים חלפו ביעף

איך שהזמן עף

כאילו רק אתמול לראשונה למדתי  לומר מילה .

שלושה צעדים לעשור השביעי

זה לא נתפס, כשאני חושבת על הגיל

יש בי עדיין חדוות עשייה וגיל

עולה גילי לתודעתי מפעם לפעם באופן רגעי.

על התחנות בהן חלפה רכבת חיי , אני חושבת

זיכרונות עולים וצפים מכל הזמנים,

החוויות והאירועים בזיכרונותיי  משלבת

בליבי שמורים הגעגועים להורי ולאחי  היקרים, כבר שנים.

לעיתים נזכרת בתקופות שונות

כשאני עם קרובים לי משוחחת  או נתקלת בתמונות

וכששומעת אני סיפורים, מנגינות ושירים ישנים

הם מחזירים אותי כבמנהרת הזמן אחורה בשנים.

והנה היום  אני כבר סבתא לארבעת נכדיי האהובים

התאומים לכתה א' לעלות  בשנה  הקרובה כבר מתלהבים

הנכד  הבכור לחטה"ב  בהתרגשות רבה יעלה

לנכד הרביעי, יצטרפו התאומים  והוא כַּאח הגדול תפקידו

 ימלא.

גם אם בשנים רבות התבגרתי

צעירה ברוחי, ולעיתים ילדה  נשארתי

חפצה להמשיך בעיסוקיי וביצירה

להנות מתרבות וטבע  ולעשות דברים מתוך בחירה.

ואולי עוד אגשים חלום...