שירים

תער


וכיצד אבא בחיוך

היה מקציף את פניו

לגילוח

בידו תער חד

ובמאור פנים

נדיר

נסב פתאום

וסיבן

את פני התום של ילדותינו


וכיצד לימים

ניקינו  במגלר התגלחת

כלי נשק

להרוג

והיו אלה לתער מוות

ואבא-

לא מחייך יותר

וגם אנו-

לא.


חדל הניגון.


תגובות

עדינה-ו / אבא לא מחייך יותר, וגם אנו לא / 16/07/2017 10:42
בשן / התער / 16/07/2017 12:10
נורית ליברמן / סיבן את פני התום של ילדותינו / 16/07/2017 12:59
יום טוב צבי / חדל הניגון / 16/07/2017 15:30
גלי צבי-ויס / יש ויש / 17/07/2017 08:13
שמאי ארמן / לקחת אותי לשנים ארוכו� / 17/07/2017 19:47
עליזה ארמן זאבי / יצחק יקר !שירתך עוצמתי / 17/07/2017 21:07