שולחן ראש השנה

שולחן ראש השנה

מאת שרה סגל

         באחד מימי סתיו 1960, בביתנו שבמושבה מגדיאל, כבר השילו ארבע עצי הגויאבות בחצרנו את פריים, אך ריחם החריף עוד עמד באוויר, חגגה משפחתנו את ראש השנה היהודי.  אל השולחן ערוך על פי מיטב המסורת היהודית הסבנו ביחד עם בני משפחת למקה פלישקו, חברם הקרוב והאהוב של הורי. במרק העוף המהביל של אימא צפו, כמו מאליהן, כדוריות קמח מצה רכות ואווריריות - הקניידלך שהיא כה הטיבה להכין, נמסו בפי.  מאכל הגלרטה - קרישה עשויה מסחוס פרקי עצמות עוף מעובה בג'לטין וטבולה במיץ לימון התערסלה בפי. מדגי הקרפיון, ששחו עד שעות ספורות לפני ערב החג בגיגית האלומיניום במרפסת דירתנו, הסירה אימא את אדרתם, טחנה את בשרם ובכך הפכו לגפילטע פיש המסורתיים. בגוונם הבהיר וטעמם המתקתק הם הוגשו בליווי חזרת אדומה מסלק, שבחריפותה הרחיבה את נחירי אפי עד ששאבו לתוכם את ארומת הגלות הפולנית בהם הוטבעה. בתאווה החלקתי על לשוני פיסת גפילטע טבולה בחזרת. לפתע הוצת פי כלהבה. פרפרתי, רקעתי ברגליי בניסיון לכבות את השרפה. "טוב מאוד", צחקק אבא. "עכשיו ישרור קצת שקט בחזית שלך". מבלי לענות לאתגרו טבלתי פיסת חלה אוורירית ומתוקה קלועה כצמה שחומה, זרועה בשבבי פרג, ברוטב הדג שנמס כה מתוק בפי.

 כל המטעמים הוגשו על גבי ה"סרביס" – מערכת כלי פורצלן לבנים ודקיקים מעוטרים בפס זהב בקצותיהם שהעשיר את מראם ויוקרתם. הצלחות הונחו אלה על גב אלה ממוינים על פי גודלם ועל פי סדר המנות עליהן הוגשו.  אלה היו כלי האוכל המהודרים שהביאו הורי בשנת 1950 במטען הגדול, עשוי העץ, עטופים בסמיכות הפוך, בעלותם מפולין. הם סימלו את היוקרה הפולנית ומצבם הכלכלי האיתן של הורי לאחר ששיקמו עצמם בתוך 5 השנים מסיום המלחמה. לקינוח הארוחה הוגש, בצלוחיות בדולח, הקומפוט - מרק הפרות המבושלים המסורתי. 

 לאחר אתנחתא ארוכה בעוד אנו ישובים לשולחן הגישה אימא עוגת "לקח" אוורירית, עשויה מקציפת חלבוני ביצה בלווי תה חם, שנמזג לכוסות זכוכית שנחו בתוך מסגרות כסף תומכות חרוטות בתצורות מרהיבות וקישוטים אלגנטיים. אלה שמשו לשימור טמפרטורת התה. 

 בגמר הארוחה הוסרה מהשולחן מפת התחרה. כתמי היין נוקו בחומר מסיר כתמים. שתי כנפות העץ של השולחן ששיוו לו מראה ארוך ורחב יותר נמשכו החוצה ממסילתם,  נותקו מחריצי העץ מקום בו הוברגו מתחת לשולחן, קופלו וחזרו למקומם בבוידם שם יחכו בסבלנות עד חג הפסח שאז יעשה בהם שימוש נוסף.

השולחן תלוש הכנפיים נוקה במטלית לחה והוחזר אל מקומו הטבעי באמצע חדר האוכל. ממחר תישלל ממנו יוקרתו והא יחזור וישמש אותנו לארוחות של ימי החול.