יצירות אחרונות
מָה אֲאַחֵל וְעוֹד לֹא אִחַלְתִּי? (0 תגובות)
אביה /שירים -29/09/2024 08:14
כך או אחרת (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/09/2024 06:33
כְּמוֹ סְפִינָה בְּלֵב יָם- לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/09/2024 00:31
ואז ניתך הגשם (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/09/2024 20:18
בראש השנה (8 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -28/09/2024 14:00
אָה צוֹעֲנִי (8 תגובות)
רבקה ירון /שירים -28/09/2024 13:30
Airbnb (15 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -28/09/2024 13:22
הפחד (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -28/09/2024 12:07
אהבה , שחר יום השבת (9 תגובות)
יצחק אור /שירים -28/09/2024 09:57
פוסטים
חדרי הזכרוןנושא: חדרי הזכרון כותב הרוקי מורקמי בספרו: "קפקא על החוף" "כולנו מאבדים דברים חשובים, הזדמנויות חשובות, אפשרויות חשובות, רגשות שאיננו יכולים להשיב לעצמנו עוד, וגם זה פרוש לחיות. אבל יש לנו בראש, לפחות אני חושב שזה בראש, מין חדר קטן שבו הדברים האלה מצויים בתוך זיכרון. זה בטח חדר כמו המדפים בספריה הזאת. כדי להבין את מצבו המדויק של הלב שלנו, אנחנו צריכים להכין כרטיסיות אינדקס עבור החדר הזה, צריכים לנקות אותו, לאוורר אותו ולהחליף מים באגרטל הפרחים. במילים אחרות, אתה חי בספריה הפרטית שלך לעולמי עד. "משקולת הזמן מכבידה עליך כמו חלום עתיק ורב משמעויות. אתה ממשיך לנוע, מנסה להתחמק מן הזמן. גם אם תיסע עד קצה העולם לא תצליח לברוח ממנו. ובכל זאת אתה מוכרח לנסוע עד קצה העולם מפני שיש דברים שלא תוכל לעשות עד שתגיע לשם." כתבו על חדרי הזכרון שלכם. היכן הם מכבידים, איפה הם מאפשרים להגיע עד ל...שם. שלכם, נורית ליברמן תגובות
אילה בכור
/
יופי של נושא-תודה ושבת שלום
/
06/10/2017 12:12
גלי צבי-ויס
/
המשא שעל הכתפיים. זכרון, שכחה. מרתק הנושא הזה. אקרא למוזה... ~love~
/
06/10/2017 15:29
נורית ליברמן
/
תודה אהובה שלי, אוורר�
/
07/10/2017 07:29
גלי צבי-ויס
/
אקח אותך אתי, ויחד נשוחח עם המוזה, נחווה את כל פלטת הרגשות. שבת נפלאה יקרה שלי.
/
07/10/2017 09:47
צביה
/
חדרי הזיכרון
/
07/10/2017 23:18
נורית ליברמן
/
מגוונים הם הזיכרונות,�
/
08/10/2017 07:44
גלי צבי-ויס
/
משמעויות
/
09/10/2017 10:17
נורית ליברמן
/
"האדם מחפש משמעות" פרנ�
/
09/10/2017 13:19
גלי צבי-ויס
/
המשמעות שהתכוונתי אליה מתייחסת למשפט של מורקמי: לאבד דברים חשובים, או רגשןת שאיננו יכולים להשיב לעצמנו עוד.
/
09/10/2017 14:48
נורית ליברמן
/
אני יודעת אהובה למה הת
/
09/10/2017 19:13
גלי צבי-ויס
/
אז נשתה יין כשתגיעי לכאן. אני יודעת יקירה שאת מכירה היטב את מדף הספרים. יום קסום אהובה.
/
10/10/2017 08:39
נורית ליברמן
/
אוף, כל כך הרבה הייתי צ
/
10/10/2017 08:43
גלי צבי-ויס
/
ראי את העניין כסגור! זהו!
/
10/10/2017 09:22
בשן
/
חדר זיכרון
/
09/10/2017 11:33
נורית ליברמן
/
בשן ידידי, אני רק הבאת�
/
09/10/2017 13:17
גדי רוטשטין
/
זכרון
/
13/10/2017 12:45
נורית ליברמן
/
לא סדר, לא קוד
/
13/10/2017 15:41
התחברותתגובתך נשמרה |