שִׁיר עֶרֶשׂ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                         

שִׁיר עֶרֶשׂ/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

שָׁמַעְתִּי בְּרַדְיוֹ זַמֶּרֶת,

שֶׁמְּסַלְסֶלֶת בְּקוֹלָהּ הַנָּעִים.

שִׁיר עֶרֶשׂ בַּעֲרָבִית,

שֶׁשָּׁרָה לָנוּ אִמִּי.

בְּשִׁיר מְרַגֵּשׁ עַד כְּאֵב,

שֶׁאִמִּי בּוֹ הִפְלִיגָה הַרְחֵק.

אֶל תַּבְנִית אֶרֶץ הֻלַּדְתָּהּ,

אֶל גְּדוֹת נַהֲרוֹת חִידֶּקֶל וּפָרַת.

אִמִּי עַל הַלַּחַן שָׁמְרָה,

אַךְ מִלִּים רַבּוֹת אִלְתְּרָה.

בַּשִּׁיר הִיא שִׁבְּצָה אֶת שְׁמֵנוּ,

וְאֶת אַהֲבָתָהּ הָעַזָּה אֵילֵנוּ.

אָבִי  הֶאֱזִין לַקּוֹלָה,

לֹא פַּעַם בִּקֵּשׁ עוֹד הַדְרָן.

הִתְמוֹגֵג עַל קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים,

שֶׁהֵמִיס אֶת לִבּוֹ הָרָגִישׁ.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּרַדְיוֹ  זַמֶּרֶת,

שֶׁשָּׁרָה בַּעֲרָבִית שִׁיר עֶרֶשׂ.

נִזְכַּרְתִּי בְּאִמָּא שֶׁלִּי,

שֶׁהַנְּעִימָה בַּקּוֹלָה כְּשֶׁהִרְדִּימָה אוֹתִי.