שְׁבִיל הַתִּקְוָה - במת דיון

"אל תלך במעלה השביל; לך היכן שהשביל אינו מסומן, והשאר נתיב אחריך."

ראלף וולדו אמרסון

מִדֵּי בֹּקֶר

צָעַדְתִּי בְּמַעֲלֵה הַשְּׁבִיל הַמְּסֻמָּן

אֲשֶׁר הָיָה צָבוּעַ בְּלָּבָן

תַּרְתִּי אַחֲרֵי הַנָּתִיב הַלֹּא מוּכָּר

שֶׁבּוֹ אֶשְׁתֹּל פְּרָחִים בְּכֹל הַצְּבָעִים

וְכִנּוֹרוֹת שַׂמְתִּי שָׁם שֶׁיְּנַגְּנוּ לִי שִׁמְּחָה.

בַּשְּׁבִיל הַמּוּכָּר

הִשְׁאַרְתִּי מִזְוָדָה אָרוּזָה

גְּדוּשָׁה בִּדְמָעוֹת יֵאוּשׁ וְאַכְזָבָה

וּמִיָּד הֵכַנְתִּי אַחֶרֶת

שְׁבָּה אָרַזְתִּי חֲוָיוֹת וְאַהֲבָה

יוֹדַעַת שֶׁבְּמוֹ יָדַי

סָלַלְתִּי אֶת שְׁבִיל הַתִּקְוָה

וּמִשָּם הִמְשָכְתִי אֶל....

בעודי צועדת במשעול חיי,מגיעה אל השביל המוביל, ראיתי אותו שם במעלה הגבעה

עומד לו לבד, כמעט כמוני, שקעתי בגעגוע למשהו מסויים שבאותו הרגע לא יכולתי להסביר לעצמי

ראיתיו כך פורח, עליו ירוקים ופרחיו אדומים וחיוך נסוך על פניי, חייכתי אל העולם וידעתי ממש ברגע זה

שאני הולכת לממש את החיים

הצחוק שנמרח על פניי מחק את כל דמעותיי שהתחרו עם טיפות הגשם , קשרתי את קצוות הרגש הבנתי שדברים לא קורים סתם, לא הגעתי ככה סתם אל השביל הזה שאראה את העץ בשיא פריחתו, הוא כאילו חיכה רק לי והרי ראיתי שלושה שבילים..ובחרתי דווקא בו

הושטתי את כף ידי לקבץ פרוטות אהבה מן העץ הבטתי על בין עליו ושם ראיתיך

לו יכולתי להשיח לבי עם העץ לו יכולתי לספר לו את כמיהותיי אליך

רציתי לחרוט עליו מילים לכשתעבור תוכל לקרוא ולקחת צידה לדרך

וכך אוכל להניח לבדידות שמתחה את איבריי וטרפה את כל חלומותיי

עד ה...

5.11