בכביש היורד אל ים המלח

יֵשׁ אֵיזוֹ  סַעֲרַת נֶפֶשׁ חוֹלֶפֶת עִם הָרוּחַ

 כְּאִלּוּ מִתֹּקֶף צַו שְׁמֵיְמִי

כְּשֶׁהַגַּוָּון מִתְחַלֵּף

לְיָרֹק מְמַלֵּא אֶת עֵינֵינוּ

כְּמוֹ עֲנָנִים שֶׁכְּרֵסָם תְּפוּחָה בְּזָגִים מִן הַגָּלִיל.

 בִּשְׂפַת סִימָנִים הֵם גּוּף וּפַעַם

אַהֲבָה 

וּפִתְאוֹם

הֵם קַיִץ יָפֶה מִכֹּל שִׁיר.

אוּלַי

יַבְשִׁיל שוב הַדָּגָן

אָז נַכֶּה אֶבֶן בְּאֶבֶן

לְהָבְעִיר שׁוּב אֶת הָאֵשׁ שֶׁנָּחָה בְּחֵיקַן

 

           *  *  *