הַאִם לִחְיוֹת אוֹ לַּחְדֹּל

הַאִם לִחְיוֹת אוֹ לַּחְדֹּל / שַׁמַּאי אֲרְמָּן

***************************************

כְּשֶׁהָעֶרֶב לוֹבֵשׁ טוֹקְסִידוֹ,

מְעַנֵּב עַצְמוֹ בִּלְּבָנָה,

הַיָּרֵחַ, מִתְמַלֵּא בְּסִימְפוֹנְיוֹת,

נְשִׁיפָתוֹ בְּגֵאוּת דִּמְדוּמִים

מְקַמֶּטֶת אֶת הַזְּמַן

בְּאַחֲרִית הַשָּׁעוֹת.

בְּמִלִּים שֶׁל תֹּם

וּשְׁתִיקוֹת שֶׁל טֹהַר,

נִסְגּוֹד בְּיִרְאָה

לָעֶרֶב הָרַד.

הַזִּיכָּרוֹן, כּוֹרֵעַ לָלֶדֶת,

הַלַּיְלָה, מְקֻפָּל בִּתְנוּחָה

עוּבָּרִית,

נוֹתַר, חָשׂוּף לָרוּחַ.

נוֹפִים בִּצְבָעִים

נָטְפוּ עָלַיִיךְ,

כִּנְטוֹף תְּשׁוּקוֹתָיו

שֶׁל אֻמָּן בְּמִכְחוֹל,

וְדָבְקָה בָּךְ טְבִיעַת

זִימָּתוֹ שֶׁל הַלַּיִל

לְעַצֵּב כָּל זִיז

וְקִימּוּר הַנּוֹשֵׁק

בָּךְ.

בָּאת וְהָיוּ לִי מִילוֹתַיִיךְ

טוֹבוֹת,

לִיטּוּפָיִיךְ, כְּמָפָּלִים הָיוּ,

רַכִּים, רַכִּים, נִגָּרִים

עַל הָעוֹר,

וְהֵיטַבְתְּ לְתָאֵר עֶרְגָּתֵךְ

בְּאֶצְבְּעוֹת, הַמְּנַוְּוטוֹת

מֵאֲלֵיהֶן בַּחֲשֵׁכָה.

חֶזְיוֹנוֹת צֶבַע, בֶּחָלָל אֵין-סוֹפִי,

שְׁמוּרוֹת, נְסוּכוֹת שַׁלְוַות שָׁמַיִם,

מַחֲשָׁבוֹת מְעוֹפְפוֹת,

שׂוֹחֲקוֹת הֵן,

מְפָתּוֹת אֶת הַלֵּב.

הַאִם לִחְיוֹת אוֹ לַחְדּוֹל,

אִם בְּגִיל, אַף בְּדֶמַע

הֲיֵשׁ כִּי יִשְׁוֶוה

לָזֶה הָרֶגַע.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת: © שַׁמַּאי אֲרְמָּן

3/12/2017