הוויכוח

"אימא" צרח איתן בטלפון "מה קרה מה אתה צורח?" שאלה את בנה איתן "שיחקתי אותה. קניתי דירה גדולה ומרווחת, כמו שאומרים נקרתה בדרכי עסקה טובה" "אתה רציני?" שאלה "בעזרת השם" חתמה בברכה "כן אני רציני, במקריות של יד הגורל עלתה העסקה הזו על הפרק". "אבל הבת זונה הזו, בעלת הדירה שממנה אני קונה, היא אישה ערירית ומבולבלת, את יודעת אני סיפרתי לך, כמעט וחתמתי עימה על חוזה לקניית הדירה בעסקת "טרייד אין",בשנה שעברה לפתע חזרה בה, אז בזמנו ניתקתי מגע ומחקתי מראשי את הרעיון של קניית דירה גדולה יותר. ובכן לפני שבוע אותה אישה מצלצלת אלי ומציעה לי שוב את אותה עסקה, סיפרה כי טיילה ברחוב שאני גר והחליטה שהדירה שהיא גרה גדולה עליה ומתאימה לה יותר דירה קטנה. אימא את שומעת לא חשבתי הרבה, באותו יום ניסחתי עמה זיכרון דברים, העסקה יצאה לדרך, כל השנה בכיתי על ההפסד הגדול והנה זה בא בהפוכה זה לא פלא תגידי אימא זה לא פלא?" "ובכן מתי אתם אמורים לקבל את המפתח לדירה החדשה?" "עוד כמה חודשים" "בגלל זה כינית את בעלת הדירה בשמות גנות, כי היא לא נחמדה, אהה הבנתי. זה מעשה ניסים שאתה כל כך תם, זה נשמע לי מריח לא טוב." "מה לא הבנת?" פקפק איתן "המוכרת מבקשת למכור לך את דירתה הגדולה ולקנות תמורתה את דירת החדר וחצי שלך, לכל בר בינה תראה עסקה כזו זרה ומוזרה". "מה יש לא שמעת על עסקאות "טרייד אין" יעני החלפות? את אף פעם לא תתני לי הערכה, כל מה שאני עושה לא מוצא חן בעינייך, לא תיתני לי זריקת עידוד, לא משנה מה אני עושה תמיד האנטי הזה". "זו לא פעם ראשונה שאתה מספר לי על עסקאות שעשית שלא יצאו אל הפועל, זרקת כסף לבטלה, רק לאחר שמסדרים אותך אתה מבין שנפלת לבור, כרגע מה הבעיה, במידה שלא הייתה דילמה לא היית מתקשר נכון?" איתן שתק אחר התפרץ. "מפני מה, הציניות המגעילה הזו, עשית אותי דגנרט וחסר בטחון עם החוסר פרגון שלך, את חושבת אך ורק על עצמך לא איכפת לך ממני או מהאחים שלי, גם אבא ברח ממך" מעבר לקו נשמע קולה המייבב של אמו. התייפחותה ריככה את לבו. "צלצלתי על מנת לשמח אותך, בכדי לספר לך דבר מה טוב שקרה איתי, בתגובה אני מקבל שיעור בית ספר כאילו מים קרים בפרצוף. יאללה, אז מה אם המכירה מעט מתעכבת, תמיד קיימות בעיות עם ניירת ונסחים וספיחי נסחים, יש לי עו"ד שמטפל בכל". "לא שמעת על עו"ד שרלטנים שמחפשים כיצד להרוויח מאנשים כמוך?" "עוד פעם את מתחילה? איזה העדר אמון, באיזה עולם מנותק ומטורף את חיה? אי אפשר לספר לך דבר וחצי דבר, קיבלת שרטת ואי אפשר לרפא אותה". אחרי שתיקה ארוכה ניסתה לרכך את בנה "מתי אתם באים לביקור?" "לא באים. מהגשם הקר באמצע הקיץ כבר נרטבתי". הטלפון נדם, הניחה את האפרכסת. "איזה חרבון" חשבה והלכה לישון.