בנוגע לאבא / סיפור קצר

בנוגע לאבא

פנחס, השכן הפנסיונר והערירי בן השבעים, שכנע את אבא להצטרף אליו לדיג. מהר מאוד אבא נתפס לתחביב הזה, קנה חכה משוכללת ואת שאר הציוד הנדרש כמו פתיונות וסל נצרים, והיה יוצא עם פנחס למזח בשישי, שבת ועוד יום אחד באמצע השבוע. עם הזמן דבק באבא ריח הים והדגים, סרחון שכולו הנאה עבורו.  הוא היה שב הביתה וסל הנצרים מלא בדגים בכמות מסחרית. אמא ואני האמנו שאבא הפך לדייג מקצועי. התקיימה בו הסברה לפיה לכל אדם יש  כישרון שטבוע בו, ובבוא הזמן הוא יתגלה, במיוחד אצל אנשים כמו אבא  שבשאר שטחי החיים הם לא מצטיינים בלשון המעטה.

אמא טיגנה עבורנו דגים אחדים שאבא הביא, ואת השאר חילקה לשכנים, לקרובי משפחה ולמכרים. כולם היללו והודו לאבא. אבא הפך לאדם מאושר. אושרו הגיע לשיא כשהיה נכנס הביתה עם סל הנצרים הגדוש בדגים, ואמא הייתה נוטלת אותו ממנו ומשמיעה קריאת התפעלות.

אחר כך החלה אמא לחשוד שמשהו לא בסדר.  פתאום נעלם כסף ממגירות הגרביים ומצנצנות זכוכית בארונות בהן היא טמנה אותו. יותר מאוחר היו משיכות של אבא מחשבון הבנק להם נתן הסברים מגומגמים. אמא הכירה את אבא, אמא הבינה מה מתרחש ואמא הלכה לפנחס. פנחס  ניסה להיתמם,  ואמא איימה עליו שתפנה למשטרה על ניצול חולשותיו של אבא. פנחס הודה. אבא קנה את הדגים מפנחס ומחבריו. עד היום לא ברור לי של מי הייתה היוזמה. פנחס  חזר ואמר כמה פעמים שהם גבו ממנו פחות ממה שהם גובים בשוק אליו הם מביאים את שללם למכירה.

אמא לקחה את אבא לפסיכיאטר. נרשמו לאבא כדורים שמהם הוא כבר לא התאושש. הכדורים כיבו כל ניצוץ חיים שעדיין הבליח בו. הוא הפסיק ללכת לדוג וכעבור כמה חודשים הסתגר בבית ונראה כמו גוויה מהלכת. יום אחד, בראשית אוגוסט, בחופש הגדול שבין כתה ח' ו-ט', מצאה אמא את אבא מת במיטה. היא הייתה שלווה, כמו ידעה שזה עומד לקרות והזמינה אמבולנס ונסעה אתו, ולי אמרה לחכות לה בבית. עד שהיא חזרה הביתה קראתי ספר וניסיתי לא לחשוב על מה שקרה.

בצהריים היא חזרה, בישלה לי ארוחה ואמרה שלמחרת  תהיה ההלוויה. לשכנים, לקרובי משפחה ולמכרים היא צלצלה כדי לבשר להם, ושמעתי אותה אומרת בטלפון שאבא מת מסיבוכים של צהבת חריפה ממנה סבל בשנה האחרונה. עוד שמעתי מפיה, שהצהבת שהרגה את אבא שלי, מקורה בדגים שטוגנו בשמן מזוהם.