יצירות אחרונות
שִׁיק שָׁק🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -06/05/2024 03:28
מבט אל ילדותי בצל הורים ניצולי שואה (0 תגובות)
מרים מעטו /שירים -05/05/2024 22:16
מעשר זיכרון (4 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -05/05/2024 18:14
הַחַיִּים יָפִים - עפ"י סִרְטוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְטוֹ בָּנִינִי (3 תגובות)
אביה /שירים -05/05/2024 17:38
הִזָּכְרֻיּוֹת / תִּתְאַכְזְבִי, / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/05/2024 14:29
מפלה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/05/2024 07:50
שִׁיר הוּא לֹא רַק צוּרָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/05/2024 02:38
אי אפשר עוד (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -04/05/2024 22:19
שירים
ואז... נעלםהקרשים נשרפים אט אט, הלהבות עולות מעלה, הופכות לעשן, ונעלמות. לאט דועכת הלהבה, הכוח נגמר. ואז, נוחת עוד קרש, עוד חתיכת עץ באש הדועכת, ולהבה שואגת מזנקת למעלה. ואני מביטה, יושבת בשקט. הכאב ברגל מפריע לשלווה. ברקע "כל האמיצים עוזבים"... והלב שומע, ונחמץ. אבל, יש משהו נכון. ואז, חום פתאומי, אור מציף את הדף עליו אני כותבת. כמו אדם הקם מן השינה, עם כוחות מחודשים, כמו צמח המקבל מים. ואז, עשן עף, ישר אל הפנים. והגרון נחנק, כאילו החיים תמים, אבל מים מסלקים את ההרגשה. והאש בוערת, בוערת, והלהבות עולות, הופכות לעשן, עשן הנמוג בשמים. כן, כמו אדם הנולד, עולה לילד, נער, בחור, הופך לעשן, כזקן, ואז נעלם, כמת. (ל"ג בעומר, אייר תשס"ה) תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |