שירים

עקבות-לבמת הדיון של נורית ליברמן

עקבות

 

ותזעק הלבנה את כאביה אל האוקיינוס שלה

וייסוגו מימיו כמו שאבה אותם מפלצת ענק

ויותירו רק פס לחלוחי-דק

הזילו דמעה, ידעו: מה שיהיה כבר לא מה שהיה.

 

את עקבותיה טבע החול

כי האישה אינה אלא נוף האכזבה.

 

ותלחש הלבנה את שמחותיה אל האוקיינוס שלה

ויגאו המים עד כלות

ויצאו במחול עולז

מכסים את פני החוף בששון ובערגה.

 

את עקבותיה מחק הגל באחת

כי האישה אינה אלא נוף האהבה.

 

והטלטלה בין נחשולי הזעקות לגלי הלחישות

הביטה נואשות מבעד לשפלים ולגאויות

עד שנפלטה על חופי החיים

ואין בה כוחות עוד.

תגובות

נורית ליברמן / ויגאו המים עד כלות / 04/02/2019 08:18
לילי א. / כי האישה אינה אלא נוף האהבה..היש משפט מוחץ יותר מזה ?!.. / 04/02/2019 14:47
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 04/02/2019 17:10
יום טוב צבי / אהבות ואכזבות / 05/02/2019 07:59
עליזה ארמן זאבי / גלי יקרה !לבנה, אוקינו� / 05/02/2019 09:05
אביה / אין בה כוחות עוד - וואווו גלי איזו כתיבה נפלאה ועוצמתית לציור הנהדר / 05/02/2019 10:24
יקיר (יקי) דסא© / כי האישה אינה אלא נוף האכזבה/האהבה... / 05/02/2019 13:11
סהרור-תומר קליין / ירח / 08/02/2019 17:18