קומה שלישית

קומה שלישית / גליה א.א

28.2.2019

ירד הערב, אומר השעון

דמדומי אור אחרונים

לא האמנתי כי אוכל

להיות מעל עננים מהלכת בתוכם

נושמת אויר נקי מלא טיפות ערפל.

הרוח מנשבת עלי בחוזקה,

משמיעה שריקתה

מנהמת אזהרתה על כי פתחתי חלוני

לעולם אפור מיוחד זה בתוך השמים.

שערי נרטב ונפרע, גשם חזק

מכה בזגוגיות הפתוחות,

טיפות יהלומים נוטפות על חלון פעור.

גבעה בהרי ירושלים, קומה שלישית,

להושיט ידיים ולקטוף שמים,

עולם ומסתוריו מושך סקרנותי

מאחורי אהבתי קורא בשמי

מושך נִשְׁמָתִי אל תוך גופו,

קולו מלטף ונוגע, מרחיקני מחלון ההזיות 

מהרטיבות שפשטה בי, ומהרוח הפורעת שערי

אל היוולדי מחדש

אל חום ידיים צמאות אהבה.