"יש המשך לחיים לפעמים"

בגני הקטן לא תפגוש אפרוחים.

הם הלכו עם אימם להכיר אנשים,

לשמוע דעות על נושאים חשובים

כמו חיים ומוות, שני מילים נאצלות

העוברות בשלשלת עוד מהיום הראשון

החיים כך נאמר לי עוד בהיותי ביישן

הם זריחות וביניהם המון כזבים

גם צחקוקים ובכיות. ומעט ריגושים

אך לרוב כוויות ולא ממים רותחים

כך הוסבר לי מהמגיד הראשי שפגשתיו

ממתין לרכבת הנוסעת לאט אך בטוח

שבסוף תגיע לקצה החיים. המוות הוא

הקל ביותר להסבר במילה אחת אין,

אין ים אין שמים אין  אישה אחת או שתיים,

אין נופים ומראת. רק גלעד קר דומם ומכעיס

רוטט,ודביק, שהנשמה לא יוצאת להתאוורר

עד לתחיית המתים. בתנאי שזה עובד כי אני

לא שמעתי מימיי אדם מת שצוחק וממשיך,

כי הובטח לו נשים בלי מלבושים. אז שומעים

לפעמים האפרוחים פזמונים לא שירים נוגים לא

כאובים רק מילים שהלב ישמח לא לשכוח ולהסתיר.