"מילים שזכרתי בעודי מנמנם"

מילים שזכרתי בעודי מנמנם

הפכו לסיפור על כוכב שנופל

מרקיע המלא באורות נוצצים

ורק אחד ניתק וצנח ממרומים

אומרים שלכל אדם מותאם כוכב

שילווהו עד לסוף ימיו אך למה

כוכבי דעך כשאני עוד צעיר יפה

ומוכשר אספתי גווילים שנשכחו

במערות עקרתי עשב רע מבין

הערוגות עקפתי עני דל ודלפון

שלא יבקשו ממני מעות ואולי

הכוכב שזוהרו הועם שייך הוא

לשכני שתוקע כל בוקר בשופר

ובוחר את המוץ על פני המובחר

מילים שזכרתי בעודי מנמנם

לימדוני שהעולם הוא עגלגל

אך החיים בו נוטים לפעמים

להחליק במדרון עקלקל ואפל