המארח עצוב שמח / תמי

היציאה מהבית עם 2 הזעטוטים הקטנים היתה משימה!!!! הייתי מוכנה לנקות את כל הבית רק לא לרדוף אחרי הזעטוט הקטן
שבורח לי כל הזמן - ולהלביש אותו לקח לי כמעט כל הזמן שבעולם.  סוף סוף המשימה הסתיימה!!!! אני מרימה את התינוק
בעלי עם  הקטנציק וקדימה!!! לאוטובוס.....הנסיעה באוטבוס העבירה בנו  תחושה של בילוי בגימבורי האן האן השמיע הקטן
פי..פי..פי.. והנסיעה היתה חוויה בלתי נשכחת. תחנה סופית והופ ירדנו - קבענו עם זוג חברים ולכן מהרנו בעוד אנחנו צועדים
בערך 20-30 קמ'ש כיוון שזה הכח שנשאר לנו לאחר ההתארגנות והיציאה מהבית - והבילוי בנסיעה באוטובוס הגענו באפיסת
כוחות לחברים שחכו לנו. הביקור הקצרצר שערכנו לא הצדיק את הנסיעה הארוכה ולכן החלטנו לנוח בפארק למרגלותיו של עץ
ירוק ונוף מרגיע כשהילדים יוכלו להשתובב ולהוציא אנרגיות שעוד נשארו להם מהבוקר. בדרך פגשנו חבר נוסף איש בודד
אותו הכרנו לא מזמן. מה נשמע מה שלומכם הוא שאל מצויין וכאלו התעוררנו לחיים. בואו כנסו תשתו משהו. היססנו התביישנו
לומר לו .תשתו משהו קטן ותלכו בבקשה! אני מאוד אשמח. משהו בקול שלו קסם לנו, נעם לנו וכמו מנגינה נעימה  הנהנו
בראשנו למה לא ! בטח נו... כמה דקות. נכנסו לביתו של המארח והבית חמים והאוירה חדרה לתוכנו כאילו אנו נמצאים
בסאונה. לפתע! יצא המארח עם כנור ביד והתחיל לנגן  והילדים התחילו למלמל איתו את אותה מנגינה והאיש החל לרקוד
כשהוא שמח ורוקד אך... הוא פלט כמה שאני אוהב ילדים  אך... הוא אמר כמה שקשה להיות לבד לפחות יש לי את הכנור
והיום יום מאושר מאוד בו זכיתי לנגן לכם ולילדים עשיתם לי טוב על הלב.. והוא החל מספר כל בוקר אני קם ומנגן לי לעצמי
מנגינות וזה נותן לי כח למחר כי מה בעצם יש לי בחיים רק דבר יקר עליו אני שומר השמחה!  השמחה ! ובימים בהם יוצאת
לי מנגינה עצובה! אני יודע שאחריה באה גם מנגינה שמחה והכנור הוא חברי הטוב  ביותר. ואת אורחי הנכבדים נתתם
לי להרגיש שיש לי לנגן לעוד אנשים מקסימים כמוכם ... שעה ועוד שעה חלפה ועוד שעה ולא רצינו לעזוב את האיש הנפלא
כל כך היה לנו טוב .... כל כך היה לנו נעים... אדם מקסים בודד שהטעין את עצמו במנגינה שנתנה לו כח להמשיך את
החיים... ולא רצינו ללכת ולא רצינו לחזור אך היינו חייבים להתעורר לאותה מציאות של החיים ולהבין שכאן בבית של
המארח העצוב שמח למדנו שבחיים לאן שבוחרים ללכת הולכים והעיקר שניתקל באנשים טובים אנשים פשוטים שמדברים
איתך בלי מסכה מדברים מהלב את הלב. כשהבדידות מצטיירת על פניהם והלב הרחב שבליבם ממלא בנו חלל ונותן לנו
כח להמשיך נפרדנו מהאיש היקר כשהבטחנו לבקר שוב כשאנו מלאים בכוחות עם חיוך גדול והמגנינה מתנגנת בלבנו
צעדנו כ-70 קמ'ש מאושרים מחבקים את הילדים ונהנים מכל רק שקבלנו בחיים. ואת התודה הגדולה אנו מעניקים
לאיש פשוט שהוסיף לנו עוד תבלין להבין את המשמעות של החיים - מנגינה ושמה שמחה.. וזה טבוע בנו ובכם אז..
אם נקח מוסר השכל נבין שנשליך את הטפל ונתמקד בעיקר החיים -  שמחת חיים ( מבוסס על סיפור אמיתי) כל הזכויות
שמורות לתמי.