יצירות אחרונות
זִכְרוֹנוֹת מִקּוֹנִי אַיְלֵנְד (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -21/11/2024 22:26
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
סיפורים
אהבה בהיבט שניאהבה בהיבט שני/איריס לוי /16.6.19 1. היה זה יום חם של תחילת הקיץ בשעת הצהרים
ראשה של דנה כאב, לאחר שהסתובבה בין החנויות ברחוב הראשי, נכנסה לבית המאפה הראשון
בפינת הרחוב שהציע שתיה קרה וחמה ומיני מאפים חמים ולחמים וכן גם היו בו פינות ישיבה .במאפיה היו כבר אנשים שהסתובבו
בין המדפים, דנה בחרה לעצמה שני סוגי קרואסון והזמינה בקופה קפה קר וניגשה לשבת בשולחן הפינתי,
שהיה פנוי. בעודה לוגמת מן הקפה צדה עיניה בחור צעיר נאה בשנות השלושים לחיו שישב
על כיסא גלגלים, והתקשה לגלגל את הכיסא בשל הבליטה ברצפת הפרקט שהקשתה עליו, היא לא היססה
לשנייה וקמה לעזור לו לגלגל את הכיסא פנימה ובזמן שקיבל את ההזמנה הראתה לו את
המקום הפנוי בשולחן שישבה . תודה לך אבל לא היית צריכה זה בסדר , נעים מאוד ליאור –הושיט את ידו דנה ליאור לגם לאיטו מכוס המיץ, ושתק ובזמן הזה דנה ראתה כמה נאה היה ומטופח, את באה לפה הרבה שאל לפתע ? לא זאת פעם ראשונה הסתובבתי בין החנויות הייתי זקוקה להפסקה ,כאב לי הראש , את בסדר עכשיו ? כן תודה לקחתי כדור והקפה הרגיע . ואתה מכיר? לא זאת פעם ראשונה, אני בא מחוץ לעיר היו
ליו מיני בדיקות וסידורים והמלווה הקבוע שלי ביום חופש שלו. מרגע זה והלאה השיחה קלחה בניהם והם גילו
הרבה נושאים משותפים . והיא נוכחה לדעת שליאור היה איש שיחה מעניין ומצחיק . שהעיפה מבט בשעון אמר ליאור , תרשי לקחת אותך הביתה לא זה בסדר יש לי תחבורה עד הבית שלי , למה שתיסעי באוטובוס האוטו שלי במרחק כמה
צעדים מפה תני לי לקחת אותך הביתה . הם יצאו מבית הקפה ליאור מגלגל את הכיסא דנה
פוסעת לציידו מעט נבוכה, הוא נעצר ליד אוטו גדול שמיועד לנכים ולאחר שהעלה את עצמו
במתקן המיוחד לכיסא עבר למושב של הנהג והזמין אותה להיכנס לשבת במושב על ידו . מה הכתובת שאל בזמן שלקח את הנייד לכוון את
הג'פאס הוא רשם את הכתובת והחל בנסיעה שמוסיקה נעימה החלה להתנגן, את בחורה נעימה
ומיוחדת אמר ליאור הייתי רוצה שניפגש שוב ,אני אבין אם תסרבי אבל יהיה לי לעונג. מול ביתה הם החליפו בניהם מספרי טלפונים,
ודנה יצאה מהאוטו ונופפה לו לשלום. היא נכנסה לבית הוריה בירכה אותם לשלום, נכנסה
לחדרה התיישבה על המיטה ואז תפסה את הראש ,מה עשיתי? האם נכון היה להסכים יכולותיי
לסרב בעדינות, חשבה בזמן שהמים החמים שטפו את גופה מהסבון הריחני. בעודה מתנגבת ומתלבשת בבגד נוח של בית נשמע צליל הודעה מהנייד, היי דנה מה שלומך? תרשי לי להזמין אותך לארוחת ערב מחר אאסוף אותך בשמונה וחצי מהבית ,דנה השתהתה לרגע ...כן אפשר תודה מצפה למחר -חייכן
. הבוקר האיר ליום חדש כהרגלה דנה התארגנה ליציאה
לעבודה כמנהלת מחלקה בחברה לניהול ושיווק באותו בוקר יצא אביה מוקדם ולקח את הרכב המשפחתי, ולכן נאלצה להזמין מונית
בעתיד הקרוב תכננה לקנות מכונית היה זה יום עמוס במיוחד על שולחנה היו
פזורים דפים ומידי פעם ענתה לטלפון , בעודה לוגמת מכוס הקפה באתנחתא קטנה , נכנסה הודעה לנייד, מחכה לפגוש אותך הערב ,דנה החזירה –חייכן ,והמשיכה
בעיסוקיה . השעה הייתה כמעט שש שיצאה מבניין החברה ואור קיצי בחוץ, כן יש לי עוד זמן להתארגן 2 היי דנה מה
קורה? יפה שלי שאל אביה שנכנסה הביתה, הכול טוב ואתה ? אני בסדר את רעבה? יש סיר במקרר תחממי לך מנה רעבה מעט , אבל אני יוצאת לארוחת ערב , איפה אמא? היא בערב פוקר עם החברות . איזה מזל חשבה דנה אמה כבר הייתה חוקרת אותה
דנה הכינה לעצמה כוס קפה ונכנסה למקלחת .היא הייתה בחורה נאה ומטופחת ומחזרים לא
חסרו לה ,אבל היא רצתה להכיר את האחד שימלא את ליבה ונפשה ולכן לא מיהרה להיכנס
לקשר מחייב על אף שכבר הייתה בת 30, ולחלק מחברותיה כבר היו ילדים. דנה לבשה שמלה
שחורה עם כתפיות דקות, נעלה נעלי עקב תואמות, איפרה קלות את עיניה התיזה בושם ,ובזמן
שלקחה את תיק הערב קיבלה הודעה בנייד ערב טוב מחכה לך בכניסה. בילוי נעים בירך אביה
שנישקה אותו לשלום, הוא לא שאל שאלות ואמה עדיין
לא הייתה בבית והיא נשמה לרווחה . שנכנסה לאוטו השחור שחנה מול הכניסה ליאור הושיט לה את ידו ואפשר
היה להריח את ריח הבושם הנעים שלו. איך
עבר לך היום שאל ,בסדר ואז סיפרה שהיא מנהלת מחלקה בחברת שיווק, או.... אמר ליאור אני עוסק במנהל
עסקים וחייך, דרך החיוך שלו ראתה דנה כמה
נאה היה בלבושו ומטופח ,והתגלגלה לה השאלה בראשה מה קרה ?שהוא נאלץ לשבת בכיסא
גלגלים אבל זה לא היה הזמן המתאים לשאול. ליאור עצר מול מסעדה גדולה כבר בכניסה קיבלה אותו המארחת ונראה היה שהוא לקוח קבוע, המארחת ליוותה אותם לשולחן פינתי ושקט שאור נרות
ואגרטל עם פרחים לבנים היו מונחים עליו,
היא נתנה להם תפריט ומלצר צעיר וחייכן ניגש ומזג להם כוס יין .תרשי לי להמליץ לך
על המנות הטובות הציע ליאור ונגע קלות באצבעות ידה . דנה דנה שמעה שוב את הקול בראשה מה קורה לך
? בעודה לוגמת מהיין וחום נעים התפשט בכל גופה. המנות אכן היו טעימות והיא מצאה
בליאור איש שיחה מעניין חכם ומצחיק ואנין
טעם .ואז אמר ליאור את בטח שואלת את עצמך מה קרה לי ? שאני יושב בכיסא גלגלים, אתה
לא חייב כרגע לספר לי, אנחנו לא מכירים דיי זמן אבל אני מרגיש שאני רוצה ומרגיש נוח
את בחורה מיחדת והייתי רוצה שנמשיך בקשר
אבל אבין אם תסרבי, ידו נגעה קלות בידה וסומק עלה בלחייה. השעה הייתה קרובה לאחד עשרה
שיצאו מהמסעדה ונכנסו למכונית תודה ליאור על הערב, היה לי נפלא . הוריה
היו ישנים שנכנסה דנה לדירה, היא סגרה את דלת חדרה והתיישבה על המיטה מה
קורה לי? האם ליאור באמת מוצא חן בעייני מה יגידו הוריי, חבריי ואז התעשתה הכי
חשוב מה אני אחליט ומה אני מרגישה. בעודה מתארגנת לשינה קיבלה
הודעה –לילה טוב –לילה טוב 3 הימים והשבועות הבאים דיברו השנים הרבה
בטלפון במשך היום ולפני השינה שיחות עמוקות אל תוך הלילה, גם יצאו מידי לראות סרט למסעדה לאכול גלידה על שפת הים ובכל פעם דנה גילתה עוד רבדים על ליאור שהיה אדיב ונדיב
התנהג בנימוס ולא חסך ממנה צחוק וחיוך והיא נהנית בחברתו. לחברות ולהוריה עדין לא סיפרה דבר
וכשהתנייד בכיסא המבטים של העוברים ושבים כבר לא הפריעו לה ,והיא צעדה בראש מורם
ולא מובכת לצדו. ערב אחד
שדיברו בטלפון אמר ליאור –הגיע
הזמן שתשמעי את הסיפור שלי את יקרה לי ויש לי כוונות רציניות מגיע לך לשמוע, אבוא
אליך עוד שעה ונדבר רגשות של אהבה החלו להתערבל בתוכה והנכות שלו העצימה את אישיותו הכובשת. שהגיע
ליאור הוא נסע לכיוון בית קפה קטן ושקט בדרום העיר הם הזמינו כוס קפה ומיני מאפה. לא נולדתי נכה פתח ליאור את דבריו הייתה לי
ילדות בריאה וטובה הייתי קצין בצבא בחיל
שריון, למדתי לתואר מנהל עסקים הכול היה
טוב, עד לאותו ערב שיצאתי עם חבריי ללמודים לבילוי וקרתה התאונה ,שני חבריי נפצעו
קל ואני שישבתי ליד הנהג נפצעתי קשה. לאחר שיקום ארוך וטיפולים שכרוכים היו במאמץ
וכאב הוברר לי שלא אוכל ללכת יותר, להגיד לך שזה לא שבר אותי אז אשקר, בזכות
החברים והמשפחה התומכת המשכתי את הלימודים והוצאתי תואר והיום אני נמצא בתפקיד בכיר בחברת שיווק
גדולה אני עדין עובר טיפולי שיקום פעמים בשבוע , לאחרונה הרופא הבכיר אמר לי שיש
סיכוי שבניתוח חדשני ולא פולשני ולפי
הבדיקות והצילומים האחרונים יתכן ואוכל ללכת שוב ואת הראשונה שאני מספר על כך דנה
התרגשה, דמעות זלגו על פנייה היא קמה לחבק
אותו , שתדע שאני לא רואה את הנכות שלך ,
אלא אדם טוב לב, חבר יקר מצחיק חכם ואוהב וליאור תדע שאלוה אותך לכל טיפול או בדיקה . תודה יקרה נישק קלות את לחייה מאותו ערב
שהיה טעון ומלא רגשות חשה דנה עוד צעד של קרבה אל ליאור חשה את רגשותיו אליה והחליטה שבעוד זמן
מה יהיה עלייה כבר להציגו בפניי הוריה ואכן בצהרי ים אחד של תחילת השבוע אמרה לליאור שהגיע הזמן שיבוא אליה
להכיר את הוריה . כמובן אמר רוצה אני לומר
להם איזו בת מקסימה ומיוחדת יש להם וכמה
אני מאושר להיות בן זוגה . היה עלייה להכין את אמה ואביה לקראת הפגישה ידעה שזה לא יהיה פשוט וערב אחד שחזרה הביתה התיישבה לציידם בסלון והחלה לספר על ליאור ,כמה טוב לה אתו ושהיא
אוהבת אותו ושיש לו כוננות רציניות אליה
הם הקשיבו בהתרגשות עד לרגע שסיפרה שהוא
יושב בכיסא גלגלים, ואז התהפך הכול אביה לא אמר דבר ואמה לקחה את הפיקוד אני מבינה שאת אוהבת אותו אבל את אישה צעירה
ובריאה שאוהבת את החיים לרקוד ,לטייל לחוות חוויות ,לא לדבר על ילדים ומשפחה, אני
לא חושבת שזה צעד נכון היה להיכנס לקשר הזה .אילו החיים שלי ורק רציתי את ברכתכם
לפחות תכירי אותו ואולי תגיעי לתובנה אחרת, ומה יגידו החברות שלי ? השכנים מה אספר,
שמכל הגברים שבעולם בחרת להיות עם גבר נכה, אבל את לא מכירה אותו אמרה דנה בקול
וקמה מהספה אביה באותו הזמן שתק, הוא חייך אליה והיא ידעה שהוא תומך בה . בכול אופן מחר בשעה שמונה ליאור יבוא להכיר אתיכם, אני מצפה שהכול יתנהל כשורה אני אדאג לכל מה שצריך לאירוח ,אמה לא ענתה ויצאה מהסלון ונכנסה לחדר השינה שלה .דנה ידעה שאמה אישה קשה וחלק מהתנגדות שלה הייתה מתוך דאגה אליה ושליטה גם יחד ,לומר את המילה האחרונה . המשך יבוא ...**** תגובות
גלי צבי-ויס
/
רומן
/
27/06/2019 07:00
אלי פרץ
/
הסיפור מעניין בעיקר מ�
/
08/08/2019 18:26
גלי צבי-ויס
/
זה משפט נורא. התייחסו אליה כאל מחלה. מכל מקום, סיפור מרגש ונפלא.
/
10/08/2019 06:15
התחברותתגובתך נשמרה |