זמן שקיעה

זמן שקיעה   ויויאן גריס

שקיפות מתעופפת, מרפרפת

מעל כתמי צבע כענן

ביום קיץ בשמי תכלת מעל עיר

            במדבר, נאחזת בקרניה האחרונות

של חמה זוהרת.

משתקפת, עדיין מחייכת

עיר

מנסה לעצור זמן באין סוף

עם שעון עצר.

השתקפות מחלחלת

מותחת עד קצה היכולת

תלויה בשרשרת זהב מתנדנדת.

זמן מעוות מתרחב, נעצר, מתקתק, מתבונן -

שקיעה.

במרחב השקוף, קל כצבי קרן

נעלמת, נבלעת בקצב האור.

הרים וגבעות בחום

 וכתום קולטים את הכחול

רוקדים כאילים מתמזגים ושוקעים

אל תוך הזהוב.

זמן שקיעה

נמשך כהד בזמן מדבר

צבעים נשברים ונעלמים באין סוף

ויוצרים את מחול הסגול,

שקיעה בזמן.